יומן ערב, 28.5.22
סיימתי את החלק שדילגתי עליו קודם בספרו של אב"ח "ישראל השנייה", והוא יפה מאוד.
להלן כמה ציטוטים –
""כוח דהיתרא עדיף""…
"שנים יעברו ונשמע מדריכים בתנועות הנוער ונביאי זעם שונים מצטטים את ברל כצנלסון, או שמא היה זה יעקב חזן [כן, חזן], עם הביקורת המיואשת על משבר הזהות היהודית חילונית שנמשך עד היום, אבל התחיל אז: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות""
"במובנים מסוימים, מהפך 77' הרעיוני הוא מהפך החזרת אלוהים והאמונה והענקת זכות השיבה למגדיר הזהות "יהודי". ישראל השנייה, באמצעות בחירתה בבגין, חוללה לא רק את המהפך הפוליטי, אלא גם את המהפך הערכי הזה."
– ישראל השנייה מאת אבישי בן חיים.
והנה קטע ארוך ויפה מ"ישראל השנייה", שכותרתו – 'אלוהים חזר' –
"אלוהים חזר – לא רק בישראל השנייה. בהערת אגב אציין שיהיה זה פשטני מדי לחשוב כי זו רק ישראל השנייה שמעלה את בגין ומחזירה את האמונה היהודית הפשוטה לשיח. כדאי לשים לב למהפך העולמי בנושא זה.
הזכרתי לעיל את ההערכה שנחשבה לוודאית כי מודרנה משמעותה חילון והיעלמות הדת והאמונה. התפיסה הזו רווחה כאמור אצל ניטשה ("אלוהים מת"), מרקס ("הדת אופיום להמונים"), פרויד ("הדת אשליה"), דורקהיים ("הדת מטאפורה"), מקס ובר (אובדן הקסם), דרך בן־גוריון (עוד שלושים שנה חרדים יהיו רק במוזיאונים), ועד שער ה"טיים מגזין" ב־1966 – "האם אלוהים מת?".
אבל מאז שנות ה־60 וה־70 אנחנו רואים את חזרת האל, הדת והרוחניות. אי־אפשר להחמיץ את זה: ב־1979 חומייני עולה באירן, ב־1980 רייגן בארה"ב, עוד קודם מתחיל עידן הניו אייג', ב־68' הביטלס עולים לרגל למהרישי ברישיקש שבהודו, שהופכת עם התורות שלה לאבן שואבת, הדלאי למה מפציע עם בשורת אי האלימות והאהבה לכול, הגורו אושו עם בשורת המיניות לכול (שמאתגרת את הדתות המונותאיסטיות כשהוא הופך את המיניות לכלי להתפתחות דתית ורוחנית), והשער של ה"טיים מגזין" ב־1975 הוא כבר תחת הכותרת "מדיטציה: התשובה לכל הבעיות שלכם?" (Meditation: the answer to all your problems) עם תמונה מלאת כריזמה של המהרישי.
במקביל עולה המיסטיקה היהודית, הרב פיליפ ברג מייסד את מרכז הקבלה (במלעיל), תורת הסוד היהודית, שתתחרה בתורות ההודיות ושלימים תסחף אחריה את הוליווד ואת מדונה.
ובישראל, מתחילה תנועת התשובה הברסלברית כבר בסוף שנות ה־60 אצל הרב שיק מיבניאל, ובשנות ה־70 גל חזרה גדול עם רבי אורי זוהר, פופיק ארנון ואחרים; "גוש אמונים" מוקמת והופכת למעצבת גדולה של מדיניות הפנים החוץ והביטחון של מדינת ישראל; ב־77' האירוע הגדול: ישראל השנייה והמסורתית כאמור מעלה את בגין לשלטון; ובשנות ה־80 עוד אירוע מכונן: מפציעה מהפכת החזרת העטרה ליושנה של ש"ס; אלוהים חזר."
– ישראל השנייה מאת אבישי בן חיים.
ולבסוף – כופר?
*
מאמר מעניין של נדב איל בליברל –
כתבתי –
אני לא מאמין שאני משתף מאמר של נדב איל, אבל מאמר מצוין – בעד הענייניות, ונגד תיוגים. חותם על הדברים.
והנה אני ענייני.
אבל – מוסיף עכשיו – שיקשוט את עצמו (שהרי הוא מראשי משמיצי 'מתנגדי החיסונים').
*
רענן שקד כתב ביקורת שלילית על ספרו של ליאור שליין, ושליין מצדו דג פסקאות חיוביות מהביקורת ושיתף אותן –
https://www.facebook.com/548698217/posts/10159331833663218/
זה דבר שלא ייעשה.
מחשבות לעצמי 