יומן בוקר, 23.5.22
המשך מאתמול –
כותבי תוכנה – קוטפי כותנה.
הסבר –
הדומה – עבודה משעממת ורוטינית.
השונה – השכר. אלה בתחתית החברה, אלה בראש החברה.
(מבחינה לשונית – תוכנה-כותנה זה סתם חידוד, כמובן. אבל הנה יש גם דמיון בין כותבי-קוטפי, ובו יש משהו – יעויין במילוני).
*
אור-לי ברלב כתבה פוסט ארוך שמסביר למה לא עסקה במחאת הקורונה, ובעצם מאשימה את המוחים בתוקפנות וכיוב', בסגנון 'הם לא נחמדים'. ממש לא אהבתי את הפוסט (הארוך) שלה, אבל הגבתי במתינות כך –
טוב, קראתי הכול, וכמה דברים –
קודם כל אני מגנה התקפות אישיות, אך צריך לומר שגם איני רואה בעין יפה את ההתקפה שלך כאן על 'מתנגדי החיסונים ההזויים', בהמשך למקהלה השלאונית. זו לא עיתונאות ביקורתית.
לעניין עצמו – עשית עבודה מצוינת תקופה ארוכה, ולכן זכית לתומכים רבים, מורלית וכספית, ואילו עכשיו החלטת להתמקד בנושא שפחות מעניין רבים מעוקבייך, ולכן ירדה התמיכה, גם המורלית וגם הכספית. זה מובן.
ואציין עוד דבר אחד – אחרי הכול, אני לא הצלחתי להבין מדוע לא סיקרת את ההפגנה הגדולה שהייתה בזמנו בירושלים, וכל כלי התקשורת התעלמו ממנה. אפילו לא צריך להזדהות עם כל המסרים, פשוט לבוא ולצלם – שזה דבר שהתמחית בו. ולכן גם ירד העניין. אני צפיתי בשידורייך ממחאת בלפור, שלא היה אפשר לראות בשום מקום אחר – ועד היום אני מודה לך עליהם – ולכן התאכזבתי בנקודה זו. ונראה שרבים התאכזבו מכך – ראוי לקחת זאת לתשומת לב, ולא להאשים את המתאכזבים.
בכל מקרה, אותי אישית הדיווח על משפט נתניהו, שיכול להימשך שנים, ושמסוקר בכל הערוצים – פחות מעניין, ולכן איבדתי עניין.
יותר עניין אני מוצא בעיתון החדש והמוצלח 'בראשית'.
אבל שוב, אין לי טענות כלפייך, כי עשית עבודה מעולה עד כה.
כאן –
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=8235253646500620&id=100000481996007
*
זיכרון פייסבוק, עדיין נכון –
גם אמסלם משתף פסוק (בהקשר להתבטאות השופט על הר הבית) –
מחשבות לעצמי 