יומן לילה, 22.5.22

יומן לילה, 22.5.22

קודם כל תיקון טעות. ציינתי את המאמר בהארץ על הקנביס, ואמרתי שההשערה הלשונית לא נראית לי, אבל זה משום שלא קראתי הדוק מספיק. קנה-קנביס אכן לא משכנע, אבל הכתוב אומר קנה-בושם, וזה ממש כמו קנ-ביס.
ובכן, זו הפסקה הרלוונטית במאמר –
"אם לשפוט לפי המחקר של ד"ר פורטנוי, שעומד בבסיס התערוכה, הרתיעה של הוריו ושל יהודים אחרים מהסם היא בגדר עיוות היסטורי. שהרי כבר משה רבנו ידע להעריך את כוחה של שאכטה טובה. פורטנוי למד זאת מספר שמות ל', כ"ג, שם מורה אלוהים למשה: "וְאַתָּה קַח־לְךָ, בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר־דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן־בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם; וּקְנֵה־בֹשֶׂם, חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם". "חוקרת ושמה שולה בנט היתה הראשונה להצביע על הזיקה בין קנה־בושם לבין קנביס", אומר פורטנוי. אזכורים נוספים למילה "קנה", שרבים רואים בה קיצור של קנביס, אפשר למצוא גם בשיר השירים ד', י"ד ("נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל־עֲצֵי לְבוֹנָה"), בספר ירמיהו ו', כ' ("לָמָּה־זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא, וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק") ובמקומות נוספים בתנ"ך. גם הרמב"ם מתייחס בספר עבודה לצירוף קנה הבשם ומסביר כי "וּקְנֵה בּשֶֹׁם הֵם הַקָּנִים הַדַּקִּים כְּתֶבֶן הָאֲדֻמִּים הַבָּאִים מֵאִיֵּי הֹדּוּ וְרֵיחָן טוֹב וְהֵם מִמִּינֵי הַבְּשָׂמִים שֶׁנּוֹתְנִין אוֹתָם הָרוֹפְאִים בְּצֹרִי".

פורטנוי מדגיש כי הציון של הודו רחוק מלהיות מקרי. "הרמב"ם הרי טוען באופן ברור כי מדובר בסוג של צמח שמקורו בהודו, ואנחנו יודעים בוודאות שבמשך אלפי שנים הודו היתה אחת מספקיות הקנביס המרכזיות בעולם"."

*

ועוד על דיוני הקודם באושר, בשיעור שהייתי בו עכשיו הורחבה מעט התמונה. קודם כל, זו באמת מחלוקת קדומה ובה כמה גישות 'אוידימוניות', כלומר של אושר. אבל לא ארחיב כאן. והן מחולקות לשני סוגים – ויה קומפלטיבה, שהיא הגישה המתמקדת במחשבה, ובעצם בפרט, ומולה ויה אקטיבה, המדגישה את חשיבות המעשה, וכן המעורבות בכלל. זו הצגה יותר מדויקת של המחלוקת. וכן, שווה ללמוד.
אך גם כאן לא אאריך (ויש הרבה במה).

*

יהודה גזבר כותב משהו נכון ובסיסי, ואני רואה צורך משום מה להזכיר אותו (ומכיוון שזה קצר, ועם קרדיט, אני חושב שזה בסדר). כך הוא כותב –
"כל פעם מחדש אני קורא בפייסבוק מישהו והוא עולה לי על העצבים. כל פעם מחדש אני נזכר בקלישאה הכי פשוטה של הפסיכולוג – אם זה מעצבן אותך כנראה זה יושב לך על משהו אצלך. כל פעם מחדש אני עוצר לרגע ומגלה שזה נכון.

איזה מעצבן זה."

*

טוב, יש עוד הרבה דברים לומר, אבל חלק אי-אפשר וחלק אין לי כוח.
לילה טוב.