יומן צהריים, 13.5.22

יומן צהריים, 13.5.22

הארץ ספרים, ותרבות וספרות.

מאמר שישי בסדרה של דן מירון על אלתרמן. לא הבנתי כלום.

מאמר על כתב עת משנות ה-60, מן היסוד, שהדגיש את תפקידם של האינטלקטואלים. את מי זה מעניין.

ביקורת על ספר הקומיקס החדש של יובל נח הררי, חלק שני של תולדות האנושות. נאמר שהוא שיווקי מדי, ילדותי, ובעל ערכים פרוגרסיביים המוגשים בצורה ירודה. לא יודע, נו אז מה אם הוא שיווקי ומיועד לקהל הרחב? מהכרך הראשון דווקא נהניתי במידת מה.

ביקורת על ספר חדש של דיפאק צ'ופרה, כותב הניו-אייג', ביקורתית כלפיו כמובן. מה החוכמה בזה? מה ציפיתם למצוא שם? עדיף שיכתוב על הספר מישהו שספרים כאלה מדברים אליו. ובכל אופן חלק מגישתו מוצגת כאן. אני לא קהל היעד שלה.

ביקורת על רקורסיה, רומן בלשי, חיובית לשם שינוי. דן ברקורסיה, שיקוף עצמי, כפי שהיא באה לידי ביטוי בזיכרון ובתודעה. בגלל זה קראתי את הביקורת. את הספר לא אקרא, אבל הוא מעובד לסדרת טלוויזיה שאולי אצפה בה.

ועוד פרק מספר של איל מגד. פסדר, שיהיה.

וכך סיימתי כ-8,000 מילים, ומה זה תרם לי? כמעט כלום. גרגורי מילים.

*

ושוב, על פרשת השבוע כותב הדף של דעת אמת – ניסן הוא החודש הראשון, לא תשרי! וגם הדף של המחלקה ללשון בר אילן – מה עניין שמיטה להר סיני? מלמד שכל דקדוקיה של התורה נאמרו בהר סיני, כדברי רש"י.
וכבר אמרתי – שנאה מקלקלת את השורה ואהבה מקלקלת את השורה.
קראו את ירין רבן מהפוסט הקודם.