יומן צהריים, 12.5.22

יומן צהריים, 12.5.22

קורא אצל רחל אליאור על פרשת השבוע סיכום הגון של המסר של הפרשה –
הדרור והחירות, השביתה והשמיטה, היובל והגאולה, שבהם עוסקת פרשת בהר בדרכים שונות, הם היפוכם של השעבוד, הריבונות והבעלות, העריצות והעבדות, הצמיתות, הדיכוי ושרירות הלב.

*

קפצתי לספרייה, החזרתי שני ספרים שרק התחלתי ולא התחשק לי לקרוא. האחד – 'מתי מותר לאכול את השכן שלך' – מעין סיכום מאויר של גישות שונות באתיקה פילוסופית. אבל הוא רק מציג גישות, בלי דיון, בלי בשר. לא מעניין, ובכל אופן לא בשבילי. והשני הוא 'על הזקנה' של קיקרו, שגם כן לא דיבר אליי. לא כמו ספריהם של אורליוס וסנקה מאותה סדרה של נהר.
ואז חיפשתי משהו לקחת. על מדפי החדשים לא מצאתי משהו מעניין, ואז, מכיוון שהיה לי זמן, הבטתי קצת במדפים הפנימיים של ספרי העיון. כמה שורות של מדפי ספרים, בנושא פילוסופיה, תנ"ך, יהדות. אלה המדפים הראשונים. ובכן, חלק גדול מתוכם כבר קראתי. אחרים – אותם נושאים בווריאציות שונות. ויש גם אחרים שלא קראתי כי הם לא בטווח עניין שלי. סך הכול עברתי על כמה עשרות או מאות ספרים, במבט, ויצאתי משם בידיים ריקות. וזה גרם לי גם לחשוב, כפי שעולה בי מדי פעם, מה התועלת בכל הקריאה הזו? אלו 'עסקי רוח', כפי שנהוג לומר. זה מעניין, כן, ואולי גם מועיל לנפש, אבל לא ממש מועיל לקידום החיים.
וכך קרה לי גם בחנות הספרים יד שנייה שביקרתי בה. לא מצאתי אפילו ספר אחד שיעורר את רצוני לקרוא בו.
אבל אני ממשיך וקורא כל הזמן. מה אני קורא? בעיקר ספרים חדשים שיוצאים. גם בספרייה, בדרך-כלל אני מסתכל רק על מדף התצוגה של החדשים. גם ב'עברית', אני מסתכל 'מה חדש'.
וכך קראתי עכשיו את ספרו של בן חיים, והיום אני מתכוון להתחיל את ספרו החדש של הרב נבון. אולי אפשר לראות בכך ספרים כסוג של עיתונים, עיתונים במהדורה קצת מורחבת.
אך מלבד זאת יש ספרים שהם באמת ספרי מידע וידע, אלו הם ספרי הלימוד, ובמיוחד במקצועות היישומיים, ובעיקר במדעים. גם עליהם עברתי לא מעט, אך לאחר קבלת הבסיס נחוץ באמת להשתקע בתחום כדי שהקריאה בו תהיה פרודקטיבית, ואת זה אני לא עושה.
ובכן, עד כאן יומן קריאה.

*

רגע של עברית.
ניסן נצר, עברית של שבת.
על פרשת השבוע – בהר.
על לשונות הידידות.