יומן ערב, 10.5.22

יומן ערב, 10.5.22

הנה בהארץ גם מדברים על הגשמת 'נבואת' ליבוביץ, כמו בשיר שלי. ב'יומית' של נועה אפשטיין –

כשמחברים יחד את התהדקות מנגנוני המעקב אחרי אזרחים, את הצפת המרחב הציבורי בנשק אזרחי, ואת הקומפלקס המדיני-ביטחוני והאידיאולוגיה שמאחוריהן, ניכר שעשינו דרך יפה למימוש חזון הבלהות של מדינת הש.ב שליבוביץ הזהיר מפניה ב-1967: "כל התוכן של המפלצת הקרויה 'ארץ ישראל השלמה' לא יהיה אלא קיום המנגנון השלטוני-מינהלי שלה. מן הבחינה החברתית: תוך זמן קצר לא יהיה עוד במדינה ההיא לא פועל יהודי ולא חקלאי יהודי. הערבים יהיו העם העובד, והיהודים יהיו מנהלים, מפקחים, פקידים ושוטרים, ובעיקר – שוטרי-חרש. המדינה השלטת על אוכלוסיה עויינת של 2-1.4 מיליון זרים תהיה בהכרח מדינת ש.ב, עם כל מה שמתחייב מזה כהשלכות על רוח החינוך, על חופש הדיבור והמחשבה ועל המשטר הדמוקרטי".

*

קטע יפה מ"ישראל השנייה" (שמתחבר באורח פלא לקטע הקודם) –

"למדתי לצטט את שאלתו של הרב עובדיה: למה נכתב על הרעות שעשו לנו המצרים "וירעו אותנו המצרים" ולא נכתב "וירעו לנו המצרים"? ואת תשובתו מלאת הביקורת העצמית "כי הם הפכו אותנו לרעים"."

*

והבשורה המתונה – כנגד האידיאולוגיות הנוקשות –