יומן ערב, 7.5.22

יומן ערב, 7.5.22

זיכרון פייסבוק –
עמוס עוז, שלום לקנאים.

*

הלשונאית קרן דובנוב כותבת בהארץ על הכתיבה המגדרית (אומר/ת), ומתייחסת לכלל שפות העולם, שברבות מהן קיימת הבחנה בין זכר ונקבה. אבל אין התאמה בין עובדה זו ובין רמת השוויוניות במדינה. לא זה הגורם המשפיע.
ובסוף היא גם כותבת –
"ועוד, מרוב עיסוק בשוויון במישור אחד החברה עלולה להתעלם מהחרפת האי־שוויון במישורים אחרים. כפי שנזכר בדברי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, כתיבה מסורבלת מפלה לקויי ראייה הנעזרים בקריין אוטומטי, ולמעשה היא מפלה גם לקויי למידה שקריאה לא־רצופה מקשה עליהם מאוד ואת כל הקבוצות ששליטתן בשפה מוגבלת: את המוני הילדים, את העולים החדשים ואת התיירים. ובכן, גם כאשר ייהפך הטקסט בלתי־קריא לחלוטין, לשוויון לא נגיע".

*

ראיתי תוכנית בכאן 11 על דימוי גוף אצל בני נוער (אני ראיתי מהאמצע, ושם היה בעיקר בנות נוער), והנה – כולן רוצות להיות רזות, גם המלאות יותר וגם הדקיקות. נדיר למצוא מישהי שמרוצה מהמראה שלה.
זה דבר בעייתי מאוד, ואיני יודע מה אפשר לעשות בנוגע לכך, במיוחד שהתרבות מקרינה לעברינו את אידיאל היופי הבלתי מושג הזה מכל עבר.
אני תמה האם יש קשר בין זה לתופעת האנורקסיה. אני חשבתי שכן, אבל כשאמרתי זאת אמרו לי שזה לא בהכרח קשור. כאמור, איני יודע, מעולם לא חקרתי זאת.

*

רגע של עברית.
ניסן נצר, עברית של שבת.
על פרשת השבוע אמור (הנה חידוש! מעודכן לפרשת השבוע).
מהו בעל בעמיו? במשפחתו.