יומן בוקר, 4.5.22
אלכס מערוץ 'באים אל הפרופסורים' העלה שיחה של שעתיים של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפני חוג הפרופסורים, וזו שיחה מרתקת.
תחילה אולמרט מדבר על המצב עם אוקראינה, והוא מזכיר את הרגישות הגדולה של הרוסים לאורך השנים ביחס לברית נאט"ו, אבל הוא אומר שככל הנראה המלחמה הזו תיגמר בהישגים קטנים שהרוסים יסתפקו בהם (האפשרות האחרת, הגרועה יותר, היא שהמלחמה תתרחב). ואז הוא מספר על ניסיונו בתקופת כהונתו להגיע להסדר שלום עם הפלסטינים ושיחותיו עם אבו-מאזן. כל זה מרתק ביותר.
בין אם אנו מאוהדי אהוד אולמרט ובין אם לא, ובין אם אנו מתרכזים בענייניו המשפטיים ובין אם לא, הרי שהוא היה ראש ממשלה בישראל, ותפיסת עולמו רחבה ומרתקת.
בעולם יש תרבות הרצאות, שבה לפעמים על הרצאה כזו המרצה יכול לבקש סכומי עתק, וגם השומעים נדרשים לשלם סכומים גבוהים. והנה כאן מוגש לנו החומר הזה לגמרי בחינם, אין זה דבר של מה בכך, ושוב מלוא הערכתי ליוצר הערוץ הזה.
ובעניין פעילותו של אולמרט לשלום – אני כמובן תומך בה, והוא מסביר את נחיצותה יפה, ואולם היום נראה שחלום השלום התרחק מאי פעם, ואולי באמת תמיד רק חלום הוא היה.
גם בזה נוגעים חבר הפרופסורים לקראת סיום הדברים, וכדאי לראות את השאלה ואת התשובה בסרטון.
אנו ביום הזיכרון וטוב שזוכרים ומכבדים את הנופלים, אבל אני חושב שיש גם מקום לחשוב כיצד ניתן למנוע את מעגל הדמים הזה. יותר מזה לא אוסיף.
הסרטון –
https://youtu.be/-LITP4UAoWk
*
חוץ מזה אתמול צפיתי בסרט של איילה חסון על גל הירש. מזעזע. אין לי מה להוסיף.
*
רגע של עברית.
בושה – גם אכזבה.
ניסן נצר, עברית של שבת.
