יומן ערב, 29.4.22

יומן ערב, 29.4.22

יצחק בנימיני שיתף כמה קטעים מיונג ונוימן. הנה קטע אחד מאריק נוימן, אדם ומשמעות –

"חוויית אובדן המשמעות של האדם המודרני, המתבטאת בנוירוזה ופסיכוזה אצל היחיד ובתחלואת המונים של עמים שלמים, מצביעה על תהליך התפוררות הקשר האנושי, שחדל מלהעניק משמעות. בידודו של הפרט כאטום בחלל, בין אם הוא נחשף חסר מודעות למתרחש ובין אם הוא חווה את היותו חשוף למתרחש באופן מודע, הוא סימפטום של תהליך קולקטיביזציה – חיצוני כפנימי – המוצא את ביטויו המוחצן בטרור הפוליטי של זמננו. מלבד אותם מעטים המתקיימים עדיין בסדרי ההתקשרויות הישנים – האדם המודרני חווה את קיומו כאובדן משמעות, כחרדה, כבידוד וכתחושת כיליון של כל דבר משמעותי".

*

קורא בספרי "הפסימיזם הפואטי", והנה קטע יפה מאבידן –
"השירה היא נקודת־מוצא אידיאלית לא רק לכל אמנות אחרת, אלא לכל דבר." (דוד אבידן, אנמ, 58-07)."

*

ועוד קטע, לו הקדמתי בפייסבוק –
אגב, יש היום כמה ריבים אופנתיים של יום שישי. אני לא משתתף בהם, ואולי הסבר לכך אפשר למצוא בדברים של דה-ואל ששיתפתי בצהריים, או בלשון אבידן –

*

'ספר שארצה לקרוא' (הומור) –

*

בניינים גבוהים בירושלים.
('הארכיטקט הוא הווארד רוארק' – מכמעיין המתגבר כמובן) –