יומן ערב, 23.2.22
קראתי היום בספרי 'פילוסופיה והתנ"ך' שהעליתי ל'עברית'. לא אתן ביקורת לעצמי, אבל הנה כמה קטעים ששמחתי להיזכר בהם –
דרך האמצע –
"יישוב הדעת ואומץ הלב הולכים ונשחתים, אפוא, על ידי הפלגה והמעטה, ומתקיימים מכוח המידה הבינונית" (אריסטו, אתיקה, ספר ב').
מקיאוולי –
"בני האדם יפגעו בקלות רבה יותר במי שדאג להתחבב עליהם, מאשר במי שדאג כי יחששו מפניו. שכן, בגלל הטבע הרע של בני האדם, מחויבות המבוססת על אהבה נוטה להישבר. לעומת זאת, הפחד כרוך בחשש מעונש שיתקיים תמיד." (מקיאוולי, הנסיך).
דקרט מקדים את פרויד –
"דקרט, כדאי לדעת, גם מקדים את פרויד בזיהוי טראומת הילדות: "קל להגיע למסקנה שהסלידות המוזרות של אחדים מאתנו, הגורמות שלא יוכלו לשאת ריחות של ורדים או את נוכחותו של חתול או דברים דומים, מקורן היחיד הוא בכך שבתחילת חייהם הם נפגעו באופן קשה ממושאים מן הסוג הזה" ([רגשות הנפש], סעיף 136, עמ' 96)."
קירקגור –
"האמונה מתחלת לפעול בדיוק שם היכן שהחשיבה מפסקת" (קירקגור, חיל ורעדה, עמ' 56)".
*
חוץ מזה, במקור ראשון מוסף שלם מוקדש לבעיית הילודה בעולם המערבי, שכמות הילדים בו היא כ-1.5 לזוג, פחות מהכמות הנדרשת לגידול האוכלוסייה – מעל 2. הדבר יוצר בעיה כלכלית, מכיוון שהזקנים מתרבים ואין מי שיפרנס אותם. מלבד זאת, 'זה לא כל-כך נעים לראות גן חצי ריק'…
לעומת זאת בהארץ כל שני וחמישי יש כתבה על אנשים שבחרו לא להביא ילדים בגלל 'משבר האקלים', או מסיבות אחרות.
אז מה עדיף?
קראתי היום בספרי פסוק יפה (וידוע כמובן) – 'ובחרת בחיים'.