יומן בוקר, 17.4.22
אתמול לא כתבתי אף יומן, לראשונה מדי זמן רב, אולי בגלל החג, והיום יש יומן בוקר קצת תובעני.
*
קורא בהארץ –
מפקד חטיבת שומרון, אלוף משנה רועי צוויג, אמר בתדרוך לחיילים עם כניסתם למתחם שבשכם: "במקום זה הובטחה הארץ לאברהם אבינו, כנאמר 'לזרעך אתן את הארץ הזו', ואנו פועלים היום ביד רמה כאבותינו שעל יציאתם ממצרים בפסח, שנחגג עוד שלושה ימים, אומר הכתוב 'בעצם היום הזה'. לא כגנבים בלילה, אלא כבני מלכים. וכך אנו זוכים להשיב את כבוד הארץ ועם ישראל".
אני חושב שזה קטע מורליסטי יפה מאוד, אבל אנשים קוראים להדיחו (!), לא פחות. קשה לי מאוד להבין קריאה ממין זה.
ואמנם, יש טענה אחרת האומרת שהוא סיכן את הצוות, ובעניין הזה איני יודע את הפרטים, אבל דברים אלו עצמם יפים מאוד.
ואגב, הוא הולך לפי פירוש חז"ל – בעצם היום הזה – בעיצומו של יום.
*
איפה אני צורך תכנים מעניינים?
טלוויזיה ונטפליקס – אין כמעט כלום.
פייסבוק וטוויטר – אין כמעט כלום.
ספרים – יש, אבל מעט.
אז איפה?
בעיקר ביוטיוב ובפודקאסטים.
*
דרש לחג.
מה קורה כששמים זין על החירות?
מקבלים חזירות.
חג שמח.
*
זיכרון פייסבוק –
ניטשה על שפינוזה.
תמיד כיף לראות שני ידידים נפגשים.
*
סיפור עץ הדעת לפי ניטשה. תשקיעו.
אמלק — פחדו של האל מפני המדע.
*
קטע קצת ארוך, אבל הוא עוזר להבין את היחס הדו ערכי של ניטשה כלפי התנ"ך.
(קטע פחות חשוב משני הקודמים)
*
רגע של עברית.
על ערמה.
ניסן נצר, עברית של שבת.
מחשבות לעצמי 