יומן צהריים, 12.4.22
קצת על תנ"ך.
פרק בפודקאסט עושים תנ"ך על קריעת ים סוף –
הוא מורכב משני סיפורים – באחד, היהוויסטי, הים נסוג, עניין של גאות ושפל, ובשני, הכוהני, הים נבקע. כך גם אני כתבתי על הפרק בסדרת תורת התעודות, אך כאן נוסף דיון עומק, וכן הזכרות שונות של המאורע במקומות אחרים, לפי שתי השיטות.
והם צירפו צילום –
*
פרק בפודקאסט של התנ"ך על גוג ומגוג –
זה פרק אכסטולוגי, של אחרית הימים. ואין לי מה לומר עוד.
*
הרצאה של ד"ר יגאל בן נון על יהוה –
בישראל הקדומה הייתה תפיסה הנותאיסטית, בה עמד יהוה לצד אלים אחרים, ועל כך מעידים כתובים שונים, כגון 'מי כמוכה באלים ה".
אורדליה – מלחמות בין אלים שונים, כגון בין יהוה וכמוש.
תיאופניה – התגלות האל.
ומאיפה בא? מאדום. 'ה' מסיני בא… משעיר', ולפי בן נון סיני הכוונה אדום.
סיפור חלום יעקב – סיפור אטיולוגי – 'ויקרא שם המקום ההוא בית אל', והסיפור מפענח את השם. שם היה מקדש. והסיפור מורכב משני מקורות – האחד משתמש בשמות אל ואלוהים, והוא ישראלי, והשני משתמש בשם יהוה, והוא יהודאי.
עוד הוא חוזר על התזה שלו שבמקדש היו פסלים, וזאת בעיקר על-פי כתבים חיצוניים למקרא.
ועוד דברים.
בשאלות הוא נשאל על הכתובת מהר עיבל, והוא אומר שהיא מרשימה מאוד, אבל התיארוך שלה למאה ה-13 לפני הספירה לא ברור, שכן הכתובת היא ממתכת ואי אפשר לעשות עליה בדיקת פחמן 14.
מחשבות לעצמי 