יומן בוקר, 6.4.22
שבוע שעבר קראתי את פרשות תזריע-מצורע, וגם את אחרי מות-קדושים, והבוקר קראתי את אמור, בהר, בחוקותיי, וגם את תחילת במדבר – במדבר, נשא, בהעלותך. ממהר במקור הכוהני.
והנה כמה דברים.
ראשית, בהפטרת בחוקותיי בספר ירמיה פרק טז פסוקים יפים –
יט יְהוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל. כ הֲיַעֲשֶׂה לּוֹ אָדָם אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים. כא לָכֵן הִנְנִי מוֹדִיעָם בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְּבוּרָתִי וְיָדְעוּ כִּי שְׁמִי יְהוָה.
שנית, יש כמה ביטויים חוזרים.
למשל, 'וידבר ה' אל משה לאמור'. איך בדיוק דיבר? לא ברור. בכל אופן אולי רמז לכך ניתן למצוא בצורה אחרת שבה הדבר נאמר –
במדבר ז, פט –
וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו.
מדבר אליו – בחיריק במ"ם, כאילו בסביל, כמו מעצמו מדבר.
וביטוי אחר חוזר – 'למשפחותם לבית אבותם'. על כך כבר כתבתי כמה פעמים, שכאן שני עניינים –
א. העם מחולק למשפחות, כאז כן היום.
ב. המשפחה היא לפי האב, אז ולא היום (היום היהדות היא לפי האם, כשיטת חז"ל).
וביטוי חוזר שלישי – 'חוקה אחת לאזרח ולגר'. זהו יסוד השוויון שבתורה. אך גם כאן ידועה שיטת חז"ל, המפקיעה את הפסוקים מפשוטם ומפרשת – גר – גר צדק, מי שהתגייר, וכך אובד גם השוויון.
ועוד ראיתי נשיא שבט – אבידן, ולו משפחת האבידני. מתחבר לספר שחיברתי…
*
ובינתיים דווח שסילמן פורשת מהקואליציה, נראה לאן יתפתח.
*
ומשהו נחמד שראיתי בפייסבוק –
מחשבות לעצמי 