יומן צהריים, 29.3.22
אלון מזרחי כותב על יובל נח הררי, שמדבר על 'פיצוח' אנשים (hack) על ידי ביג דאטה. אני מזמן 'פיצחתי' את הררי כ'אנטי הומניסט'.
אבל האמת היא שכן אפשר לפצח אנשים, זה הרי מה שעושה טיפול פסיכולוגי, מציאת דפוסים. ואף כי נכון שהפיצוח לעולם לא יהיה סופי, כמו שכתב מאיר אריאל ב'שיר כאב' –
"טוב, אני לא יכול להקיף אישה 365 מעלות
תמיד נשאר לה סדק דרכו היא יכולה פתאום להתגלות".
כאן –
https://www.facebook.com/733791379/posts/10159654321801380/
ומקשיב לספר 'פסיכותפרפיה רוחנית-הוליסטית, מאת ירון זפרן, והוא די מעניין. אחרי ההקדמה, פרק ראשון מדבר על יונג, שהוא לדברי המחבר אבי הגישה הזו, ודבריו ידועים. כך הוא מדבר על ארכיטיפים, למשל ארכיטיפ הצל – גורם שלילי המצוי בנו, ואנו משליכים אותו על האחר (במצב השלילי של הדברים, לפני עיבודם). כאמור, מוכר ומעניין.
ואולי גם כאן אפשר לחתום בשיר, הפעם של יהודה פוליקר –
"הצל שלי ואני יצאנו לדרך
השמש עמדה כך בערך
פעם אני מוביל ופעם צל על השביל".
מחשבות לעצמי 