עוד על ההוכחה האנתרופולוגית

עוד על ההוכחה האנתרופולוגית
אתמול כתבתי על ההוכחה האנתרופולוגית של דקארט (בתוספת צילום) –
בין ההוכחות הטובות ביותר לקיום האל שאני מכיר.
דקארט, הגיונות, בהוצאת ידיעות.
האידאה הזאת – של יש מושלם, כלומר האל.

אורי ענה –
אין הוכחה טובה לקיום אל ובייחוד לא זאת אשר מהווה הפניה מעגלית.
כל הוכחה שיש בה מן התכונות האנושיות – בטלה מתוקף מוגבלות האדם (צרכיו). אל, בהגדרה לא יכול להיות "צריך" ולכן אין לו צורך ליצור משהו, במקום ובזמן למישהו, ועוד לתת בהם פעולות.
כל המידע הקיים לאנושות על אל מגיע מספר. ספר זה, מבראשית, לא מדוייק, לא שלם ואף מטעה. לפיכך, האל מהווה משגה.
לפני הופעת טסקסטים דתיים היו צלמים או ציורים. איזה אל הם תיארו? יהוה? אל הרוח?
ריבוי אלים = כולם בטלים.
והרי לך הוכחה לאי-קיום אל.

עניתי –
קשה לי להיכנס עכשיו להוכחה עצמה. בכל אופן היא לא קשורה לספר כזה או אחר. זו הוכחה פילוסופית. בקצרה – יש לנו מושג של אלוהים, מהיכן הוא הגיע?

הוא ענה –
מאותו מקום שבו הגיח "חד-קרן" ו"סנטה לאוס". דמיון פורה.

עניתי –
אולי.

עכשיו אפרט יותר.
אני אוהב את ההוכחה הזו והיא טובה בעיניי. ועוד, היא משתלבת עם מה שכתבתי על 'צלם אלוהים' שבאדם.
מהו צלם אלוהים זה? אפשר לטעון – זו היכולת לחשוב על אלוהים.
בעלי החיים ככל הנראה נעדרים יכולת זו. המימיכם ראיתם חתול מתפלל? (זו שאלת הסלוגן שלי). אבל האדם, בכל התרבויות, הכיר בישות עליונה ועבד אותה.
ובאשר להשגת אורי שכל מה שיוצא מהתכונות האנושיות הוא בטל – אני חושב בדיוק להפך! הרי קאנט הראה יפה שדווקא הדיבור הישיר על האל, או על כל גורם מטאפיזי, הוא בלתי אפשרי, כי אנו גדורים בגבולות תפיסתנו. אך כאן אנו מגלים את קיום מושג אלוהים דווקא בתוך אותה גזרת-תפיסה! ועל כן גם שמה – הוכחה אנתרופולוגית, כלומר מתוך קיום האדם, ובהתחשב במגבלותיו.
ועתה להשגה השנייה של אורי – אולי זה רק דמיון. אמרתי – יתכן. כן, מתוך המושג האנושי של אלוהים אנו לא יכולים להסיק בוודאות על קיום אלוהים, אלא רק על יכולת תפיסה מוגברת אצל בני האדם, יכולת להמשיג את הרוחני. נו, וכי לא די בכך? במאמרי המניפסטי 'הבריאה בצלם כפרוגרמה מוסרית' טענתי בדיוק את זה – שיכולת תפיסת אלוהים היא 'צלם אלוהים' שבאדם, בין אם יש אלוהים (לשיטת האדם הדתי) ובין אם אין (לשיטת החילוני), ולכן מושג זה יכול להוות גשר ביניהם.
אך מלבד זאת צריך לשאול – מניין באמת צמחה התפיסה הזו? מה התועלת האבולוציונית שלה? על השאלה הזו אין לי בינתיים תשובה.

ולבסוף, מכאן יובן מדוע טענתי כי הוכחה זו היא 'אחת הטובות' בעיניי, ולא הטובה ביותר. משום שיש טובה ממנה, לדעתי. ואיזו היא? לא ההוכחה הקוסמולוגית הוותיקה, ולא זו האונטולוגית – את ההוכחות האלה קאנט כבר ביטל, כאמור. אלא הוכחה ותיקה אחרת, שהיום נוטים לזלזל בה, אבל אני מכבדה – ההוכחה מהתכנון, מהסדר והיופי. על כך כבר כתבתי בעבר ולכן אקצר.