יומן בוקר, 25.3.22
עוד על הממצא שפורסם אתמול.
הנוסח שנמצא קצת מבאס –
ארור, ארור, ארור,
ארור לאל יהו.
תמות – ארור,
ארור – מות תמות.
ארור ליהו,
ארור, ארור, ארור.
זה, אגב, מזכיר קצת את נוסח החרם של שפינוזה. ומלבד זאת, מדובר במבנה כיאסטי, כמו פלינדרום.
ואני אומר –
תהילים קיח –
יז לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. יח יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי. יט פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. כ זֶה הַשַּׁעַר לַיהוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ. כא אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה.
(נאמר בהלל).
אכן, בתורה יש ברכה וקללה, וכן נאמר – זכה נהפכת לו לסם חיים, לא זכה נהפכת לו לסם מוות.
מחשבות לעצמי 