יומן צהריים ב', 22.3.22
אולי נפתח פה מדור חדש, והוא – 'תשובת השירים'.
הנה, דורי מנור העלה פוסט על פוסט של הספרייה הלאומית, ששאל מהי שורת השיר החביבה עליכם, ובסופו חזר על השאלה.
אני עניתי בבית הראשון של שירו של ביאליק 'הכניסיני תחת כנפך', שגם הולחן והושר על-ידי אריק איינשטיין, והריהו במלואו –
הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,
שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:
אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –
הֵיכָן נְעוּרָי?
וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:
נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;
אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?
הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.
הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
והביצוע –
https://youtu.be/KmZ2H11cBu0
*
וכשפתחתי את הרדיו בצהריים, בזמן הארוחה, בגלי צה"ל, שמעתי את שירה היפה של שי המבר 'נתתי אותי אל העיר'. הנה השיר במלואו –
נתתי אותי אל העיר
מילים ולחן: שי המבר
על הלילות
הנפילות
אני לא רוצה לדבר
על הדמעות
החלומות
אני לא רוצה לדבר
אין לי מה לחפש פה יותר
אין לי מה לאבד פה יותר
מישהו פעם אהב אותי
אבל אני
נתתי אותי אל העיר
נתתי אותי אל העיר
מישהו פעם אהב אותי
אבל אני
נתתי אותי אל העיר
נתתי אותי אל העיר
על הנשימות האחרונות
אני לא רוצה לדבר
ברחובות על בהונות
כמה רציתי שזה יגמר
אין לי מה לאבד פה יותר
אין לי עם מה לשלם פה יותר
מישהו פעם אהב אותי
אבל אני
נתתי אותי אל העיר
נתתי אותי אל העיר
מישהו פעם אהב אותי
אבל אני נתתי לו בית בשיר
ונתתי אותי אל העיר
סגול וכחול
רועד פה הכל
עוד גוף לאכול
עוד ארס לזלול
מסתובב לי הכל
זה נעים בגדול
לא לחשוב בריפיט
לא לזכור מה רצית
הלילה אני והעיר
הלילה אני והעיר
מישהו פעם אהב אותי
אבל אני נתתי אותי אל העיר
נתתי אותי אל העיר
מישהו פעם אהב אותי
כלום לא יחזיר
כל מה שנתתי לעיר
נתתי אותי אל העיר
על הלילות
הנפילות
אני לא רוצה לדבר.
והביצוע –
https://youtu.be/12kwD0GvyD4
והערה שלי – שי המבר הזאת מצוינת ומרגשת. אני אוהב אותה. ושמתי לב לכשרונה עוד ב'בית ספר למוזיקה'. ומה חבל שעברה פגיעה מינית.
ועוד – בתוכנית עצמה עירית לינור אמרה שהמסר של השיר הוא לא לתת אותך אל העיר, אלא להקים בית ומשפחה עם ארבעה ילדים. אני לא בטוח שזו משמעותו, אני לפחות מבין אותו לגמרי אחרת. ההפך, העיר נתנה לה נחמה במובן מסוים.
מה דעתכם?
מחשבות לעצמי 