קודם כל עדכון – עד כה כתבתי 'יומן', אבל זו לא כותרת כל-כך מזמינה, לכן עכשיו אכתוב על נושאים מוגדרים. כמו כן, את הדברים הכועסים, שבדרך כלל באים בערב, אשמור לעצמי.
ועתה לנושא, והוא –
דמנציה ואלצהיימר.
מישהו סיפר על אישה שלקתה בזה, אז הקשבתי לפרק על כך ב'עושים רפואה', ועל הדרך מצאתי שהפודקאסט הזה מעשיר, ואמשיך להקשיב לו.
ובכן, תחילה כמה דברים כלליים –
אלצהיימר הוא תת-סוג של דמנציה, שהיא השם של בעיות זיכרון מסוגים שונים.
הפגיעה כאן היא בחלק ההיפוקמפוס שבמוח, שהוא החלק שאחראי לזיכרון.
כמו כן נמצא שהגורם הישיר למחלה הוא חלבון מסוים שמפסיק לפעול, כנראה מתוך שחיקה.
כך קורא שאלצהיימר ודמנציה הן בעיקר מחלות זיקנה, אם כי עשויות להופיע אף בגיל מוקדם יותר.
תרופה עדיין לא מצאו, אם כי קיימות כמה הצעות. והד"ר המרואיין טוען שתרופה טובה לכך יכולה להיות המריחואנה. זאת משום שהתרופות משככות הכאבים הקיימות פוגעות בזיכרון, והיא משפרת אותו.
זה קצת הפתיע אותי, כי ידוע שמריחואנה דווקא פוגעת בזיכרון, 'מוחקת את המוח' בלשון העם, אבל מצד שני זה גם לא מפתיע, כי למריחואנה יש הרבה סגולות רפואיות שמוצאים בשנים האחרונות, אחרי שצמח פלא זה הוחרם במשך שנים רבות.
ורעיון אחד שאני חשבתי אליו בעקבות ההאזנה לספר –
המוח עובד דרך רשתות עצביות, שיש ביניהן מיליארדי קשרים, דרך סינפסות, אקסונים וכיוב', ובאופן דומה – החברה עובדת דרך רשתות חברתיות, של חברים, משפחה וכיוב', שנראה שפועלות באותה הדרך – קשרים שמתחזקים אותם מתחזקים, וכאלה שנעזבים נחלשים.
אז ראשית, דרך להשאיר את המוח פעיל היא קודם כל להפעיל אותו, וזה דבר ידוע, ולכן ההמצלצה לפתור תשבצים וכיוב'. ושנית, כדאי כנראה גם לתחזק את הקשרים החברתיים, השומרים על חלק מוח זה פעיל.
זה כמובן לא 'תרופה' למחלה, שיש לה, כאמור, יסוד ביולוגי, ואני כמובן איני רופא, אבל בכל אופן זה כיוון שחשבתי עליו, ובכל אופן מצאה חן בעיניי ההקבלה בין רשתות המוח ורשתות החברה.
מחשבות לעצמי 