יומן ערב ב, 17.3.22

יומן ערב ב, 17.3.22
הפעם אוסיף על הפוסט הקודם ולא אמתן אותו, כי מה אכפת לי. האמת היא שהמצב הרבה יותר גרוע.
מדי פעם אני משתף פוסטים של נפגעי חיסון, הזוכים להתעלמות. ומילא מהקוראים שיזכו להתעלמות, אבל גם הממשלה והתקשורת מתעלמים מהם ומכחישים אותם. ותחת זאת כל יום, לגמרי כל יום, יש 'כתבות' על נופשים וחופשות ומסעדות. כלומר, זה מה שמעניין אותם.
אז עכשיו תגידו לי, מבחינת ראות של הצדק, אין דין מציאות זו להיחרב? אני חושב שכן. אמרתי סדום ועמורה, אבל למעשה זה קרוב יותר לגרמניה הנאצית, אם לוקחים בחשבון גם את היחס לערבים ולזרים.
ואתם חושבים שאני כועס? ממש לא. כאמור, מה אכפת לי. ואני לא יותר טוב. פשוט מדווח על המציאות כפי שאני רואה אותה (פעם עשיתי סרט שזה שמו. אולי שווה לצלם עוד אחד כזה, אבל האמת היא שכבר אין לי כוחות.
טוב, עד כאן בעניין זה, ובהמשך מקווה לומר דברים מתוקים על מגילת אסתר, מהספר.