יומן צהריים, 16.3.22
מקיאוולי
קראתי ביקורת על ספר חדש של הלי זמורה – 'עולמו של מקיאוולי', אז ניגשתי ליוטיוב ומצאתי שם סדרת הרצאות שהעביר באוניברסיטה המשודרת. הקשבתי לשלוש הראשונות, כ-20 דקות כל אחת, מעניין מאוד, אם כי העיקר ידוע, ואפשר לסכמו בקצרה – מקיאוולי הוא מקיוואליסט… כלומר, כפי שניסח זאת יפה זמורה, זה שניתק ראשון את הקשר שבין השליט ובין המידה הטובה. לא, לשיטתו שליט מוצלח הוא ערמומי ומתוחכם, אין הוא מבקש את אהבת העם, אלא את פחדו. אבל צריך להתרחק משנאתו, שיכולה לאיים על כסאו. וכן עוד על זו הדרך.
אז בשביל מה אני צריך לקרוא את הספר? לא צריך.
*
מה עוד יש היום? לא הרבה.
דיבורים על זן חדש של הוירוס, וביטול הפטור ממסכות, מחד, ודיבורי המתנגדים מנגד, מאידך. הקרבות באוקראינה נמשכים, והעשירים ממשיכים עוד להתעשר. עוד יום שגרתי, ועוד יום שבו אני ממשיך לדעוך.
וזהו גם צום תענית אסתר, ומחר ומחרותיים פורים. חג שמח!
מחשבות לעצמי 