יומן ערב, 15.3.22
הפעם יומן קריאה.
הפריט הראשון הוא מאמר, עליו כתבתי בפייסבוק –
טיפ – אם יש מאמר ארוך מדי, אני מעתיק אותו, שם בוורד ונותן לוורד להקריא אותו. כך התחלתי לעשות לאחרונה, ועכשיו במאמר של רחל אליאור שאצרף בתגובה –
https://mikrarevivim.blogspot.com/2016/03/blog-post_24.html?m=1
פורים – מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות
פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית.
נקודה אחת מעניינת במאמר היא שהשבתאים ראו חשיבות בדמותה של אסתר, המציינת הסתר פנים והתחפשות, וראו בכך הקבלה לפעולת ההתאסלמות של שבתאי צבי.
עוד עולה מכאן שמנהג ההתחפשות הוא מאוחר מאוד, ומופיע בכתובים סביב המאה ה-15, ושם הרבנים מקבלים אותו כלא מזיק. הוא מועתק מחגיגות דומות בעמים הנוצריים.
והפריט השני הוא שני ספרים שקניתי אתמול וסיימתי היום – מאמרים של בודלר ו'מאמר על תיקון השכל' של שפינוזה –
לא אהבתי אותם. בודלר מייגע, ושפינוזה לא ממש מחדש, ורק הפתיחה של ספרו יפה, וקטע ממנה שיתפתי אתמול.
והנה בכל זאת שני משפטים מבודלר.
הוא אומר – "כשם ש… ספרים מעטים מספיקים לחכם" (עמ' 30), ואני מסכים מאוד.
והוא אומר – "הקומי הוא אחד מסימניו הברורים ביותר של השטני באדם" (עמ' 32), ואני לא מסכים כלל, כי הקומי הוא חיובי, והוא האנושי. אך בכל זאת צריך להודות שלפעמים יש בו מימד זדוני ורע.
מחשבות לעצמי 