יומן צהריים, 12.3.22

יומן צהריים, 12.3.22

עוד כמה קטעים מ"זמן הקוסמים".

התוגה אצל בנימין –
"לתופעה דמוית הדיכאון הזאת של אובדן משמעות או אובדן שפה ("שום דבר לא מדבר אלי יותר") קורא בנימין בשם הקולע Trauer, כלומר תוגה, או אֵבל"

מוצא האלגוריה –
"לאחר הנפילה אל המודרנה, כבר אין אופן ישיר לבטא במילים את האמת. השפה עצמה מרוקנת וכבולה יותר מדי לשם כך. אבל בהחלט ייתכן שבתוך ההקשר הזה של ההילכדוּת יש דרך להביא את רמת התפיסה הקמאית הזאת לידיעתנו ולשדה ראייתנו: האלגוריה."
…
" כך בנימין השתמש באלגוריה ובקריאה האלגורית כאמצעי ראשון במעלה לביקורת מוּכוונת־אמת על מצב תקופתו המודרנית. את האמת, בעיניו, אי־אפשר לומר במילים בשפה ובמצב התרבות שבהם הוא תקוע בלי אפשרות להיחלץ, אבל אפשר להראות אותה ולהצביע עליה."

– זמן הקוסמים מאת וולפרם איילנברגר

*

ושני שירים קצרים ויפים של אברהם חלפי, שפייסבוק הזכיר לי –

*

מדיבורי הארוחה –
שני שמות לפסח, וגם תאריכים שונים. פסח בי"ד בניסן, וחג המצות שבעת ימים החל מט"ו ניסן.
מתוך ויקיפדיה –
בפסוקי התורה ישנה הבחנה ברורה בין קורבן הפסח לבין חג המצות ומועדיהם: ”וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַ-ה'. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.“ (ספר במדבר, פרק כ"ח, פסוקים ט"ז-י"ז). בעקבות חורבן בית המקדש והפסקת הקרבת קרבן פסח, הפך חג המצות לחג פסח, לזכר קורבן הפסח, וחג הפסח לשם נרדף לחג המצות.

*

ומהו עמלק? יש דרשות רבות. אתר דעת אמת אמר שהדתיים אומרים שעמלק בגימטריה ספק, ולכן הם מתרחקים מהטלת ספק. ואחד המגיבים הדתיים הקבועים הגיב – טיפשים! עמלק זה סמ, כלומר סמאל, השטן.  ויש אומרים שהעמלקים נשארו עד ימינו, וכאלו היו הגרמנים-הנאצים. ודרשה ששמעתי אומרת שעמלק הוא עם-לק, עם שמלקק דמם של ישראל ככלב.
כל אלה דרשות יפות, אבל האמת היא עמלק הוא כנראה שמו של עם קדום, שהיה אויב של ישראל.
אבל האמנם זו 'האמת'? כלומר זאת ותו לא? לא, אלא שלעם יש גם הווי לאומי, ובו נאמרו כל הדרשות האלו.
אלא שאני מתנגד גם לזאת! כי כך מנציחים אויב מדומה נצחי ותמיד מרגישים רדופים. אני מתנגד להווי הזה! (וראו שירי מלפני כמה ימים 'אל תזכור', וכן את הצילום המזעזע של בובת המן התלוי. גם הרעשנים בבית הכנסת בעצם מפריעים להקשבה, וזהו מנהג פרימיטיבי).