יומן צהריים ב, 11.3.22
עוד כמה קטעים מ"זמן הקוסמים"
הנה גם כאן מדברים על קפיצה לאמונה, עליה כתבתי הבוקר –
"דווקא ההחלטה על קפיצה אל האמונה, או במובן רחב יותר, קפיצה אל קיום אֶתי אמיתי, שהיידגר, ויטגנשטיין ובנימין תבעו מקוראיהם בשנת 1922 במלוא העוצמה הרטורית והחדות המושגית שלהם, לא זקוקה לשום סיבה ולשום ערובה מלבד מימוש החיים עצמם."
בין בחירה והכרעה (האמת לא ממש הבנתי) –
"בין השאר, העניין הקשור במניע ובציפייה כפי שהסביר אותו ויטגנשטיין שופך אור על ההבדל בין "בחירה" ו"הכרעה", הבדל שהיה קריטי גם עבור בנימין, היידגר, ואפילו קסירר, בכתביהם מאותה התקופה: הבחירה מבקשת לעצמה צידוק בתוצאות הניתנות לחיזוי; ההכרעה לאו דווקא. הבחירה, מבחינה זו, היא תמיד מותנית, וההכרעה בלתי־מותנית – ולפיכך היא חופשית באמת."
מחיי ויטגנשטיין –
"הוא היה יותר מאשר סתם במצוקה: פשוט נמאס לו לגמרי מ"זה""
"באותם חורף ואביב של שנת 1923, היה קודם כל דבר אחד: בודד עד דכא."
"איזו טובה צומחת לו לאדם מכך שהוא "רואה נכוחה" את העולם, אם לא נמצא בשום מקום מישהו שירצה לחלוק איתו את העולם הזה?"
– זמן הקוסמים מאת וולפרם איילנברגר