יומן בוקר, 11.3.22
בואו נראה מה הצטבר אתמול.
"אמר להן, מוטב לי להקרא שוטה כל ימי, ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום".
משנה עדיות ה ו.
מה הכוונה? מה ההקשר?
ידוע לי הגיחוך שבמצב כאן, עושים צחוק, בחצי קריצה, בסדר. אבל מה אתם רוצים שאעשה עם זה?
*
"אמר רבי אפטוריקי, אור של גיהנם שובת בשבת ובראש חודש"
(פסיקתא).
כן, אפילו הרשעים נחים בשבת, כך אומרים. אכן, יום עם אנרגיה מיוחדת, ואיני יודע אם זה בגלל היום עצמו, או בגלל האופן שבו מתייחסים אליו אנשים. אם כך ואם כך, יום שונה הוא. ולי קשה בו.
*
הרבה מתלוננים על יחס המדינה לפליטים, למשל זה –
"מה שקורה בנתב"ג זה לא ביורוקרטיה. זאת אפילו לא אטימות; זה רוע. זאת ההגדרה של רוע: היעדר מוחלט של חמלה. חרפה".
או זה –
"עצוב לי.
אני אחרי לילה ארוך בנתב"ג מלא במראות ובקולות שגרמו לי לתסכול ולאכזבה מהמדינה שאני כ"כ אוהב.
המוני פליטים שברחו ממלחמה אכזרית זוכים לייחס משפיל ומספרים כי הם: "מוכנים שיחזירו אותנו כבר למקלטים באוקראינה.. גרוע פה יותר מכל המדינות שעברו"."
וכן כאן –
*
ובנוסף, עבר חוק האזרחות –
אני לא עקבתי את פרטיו, אבל אם אומרים בשמאל שהוא רע, אז הוא רע. אבל הצהלה הזו של שקד צורמת בעיניי. מה זה להיות נגד 'מדינת כל אזרחיה'? כל מדינה דמוקרטית צריכה להיות מדינת כל אזרחיה. זה ביי דפנישן. אלא מה? בארצנו התקבלו כל מיני מונחים שגורים שמשתמשים בהם, בלי באמת לרדת לעומקם. זה אחד מהם. ואחר הוא 'שמירת הסטטוס קוו'.
אבל אני, מה אכפת לי? כבר מזמן המדינה הזו לא מייצגת אותי, ואני חי בשולייה. וכן היום אין מפלגה אחת שמייצגת אותי בכנסת. שיעשו מה שהם רוצים.
*
ותמונה יפה לסיום –
מחשבות לעצמי 