אתיקה שיעור 5.
קריאה בהוכחת אלוהים של שפינוזה, משפט 11, אם אינני טועה.
שפינוזה מעלה שלושה טיעונים, ואני מקווה שהבנתי אותם נכון.
הראשון – טיעון אונטולוגי, מתוקף ההגדרה. יש לנו מושג של אלוהים, ולכן הוא מוכרח להיות קיים. זה בעצם, לדעתי, הטיעון של אנסלם.
השני – גם כן אונטולוגי – אלוהים הוא 'מחויב המציאות'. זה מושג של אבן סינא.
השלישי – אם קיים יש מוגבל, חייב להיות גם יש אינסופי, בלתי מוגבל, וזה בעצם הטיעון של דקארט.
אם כך, שפינוזה לקח שלושה טיעונים קיימים, ואולי עשה בהם את ההתאמות הנדרשות להתאמה לשיטתו.
זה מה שאני הבנתי מהדברים, אבל שוב – יתכן ולא הבנתי טוב, כי לא הייתי מאוד מרוכז.
בכל אופן, כל עוד אפשר, אנסה להתעכב אחר מהלכו.
ועוד דבר – הטיעון השלישי הוצג כטיעון מתוך העוצמה, שהקיום הוא בעל עוצמה, וכאן נאמר שזה מתאים לדברי ניטשה. והנה, לטיעון העוצמה של ניטשה התייחסתי הבוקר, ואמרתי שדעתי הפוכה לשלו בנקודה זו. בכל אופן, הדבר עוד מצריך דיון (אולי בבלוג השני), ומוקדם להכריע בו.