יומן צהריים, 9.3.22
פייסבוק הזכיר לי פוסט מלפני שנה (כמה עבר מאז!) –
"מגילה, י״ג ע״א. ביאור שטיינזלץ, שם נאמר:
ר' יוחנן אמר דבר אחר: לעולם תפרש שמרדכי מבנימן הוא בא, ומדוע קורא לו "יהודי" — על שום (אסתר ב, ה) שכפר בעבודה זרה, ודורש "יהודי" כמו יחודי, שכל הכופר בעבודה זרה נקרא "יהודי".
במילים אחרות, מרדכי נחשב יהודי לא בשל מוצאו, אלא בשל אמונתו ומעשיו — היינו דתו."
ועתה אוסיף – זה יפה, אבל יהודי הוא גם לאום, כידוע, או אומה. (ולדעת בלחסן – עברים, ולא יהודים).
ובאמת, ההגדרה הדתית מצמצמת. יש מקום לדעות שונות בתוך האומה. אבל עדיין – זו באמת התמצית של היהדות – התנגדות לעבודה הזרה.
*
כמו כן, הקשבתי לפרק השלישי בפודקאסט על התנ"ך בנושא איוב, והפעם – מענה ה' לאיוב. הנה תחילתו –
איוב לח –
א וַיַּעַן יְהוָה אֶת אִיּוֹב מן הסערה [מִן הַסְּעָרָה] וַיֹּאמַר. ב מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת. ג אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי. ד אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה. ה מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו. ו עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ.
מה הם אמרו שם – פחות מעניין כרגע. אני רוצה להתעכב כאן על שני עניינים –
הראשון – מי זה מחשיך עצה במילין בלי דעת? אני לוקח את הדברים האלה באופן אישי, שכן גם אני פה מכביר מילים, כלומר פטפטן.
ובאמת, אתמול הלכתי לראות דירה והדייר שם היה פטפטן בלתי נלאה, פשוט לא הפסיק לדבר. המתווך הזהיר אותי מראש שהוא כזה. זה לא הפריע לי כלל, ואפילו היה חביב, אבל גם משעשע. אבל אז חשבתי ששמא זה שיקוף שלי – פטפטן…
טוב, נו, מה אוכל לעשות? יש לי הרבה דברים לומר.
והנושא השני – מי שם ממדיה וכו'. כלומר, כאן אלוהים מתואר כבורא, ועל כן כמחזיק ידע שאין בידי אדם. אבל אולי יותר מזה, אולי מכאן אפשר ללמוד את טיעון 'הכיוונון העדין', לפיו 'ממדיו' של העולם אכן מדויקים מאוד, בצורה לא מסתברת מאוד, שמעידה על תכנון.
ואולי אפשר להוסיף – מי ירה אבן פינתה – זו הנקודה הסינגולרית שבתחילת המפץ הגדול, לפי התיאוריה. התיאוריה מתחילה מנקודה זו, אך מי ירה אותה? שאלה.
*
ינון שיתף פוסט ישן שלי, על מקורות הסקפטיות והרלטיביזם –
אם חשבתם שהמצאנו משהו.
מתוך חלום התבונה –
*
קורא עוד קצת ב-"זמן הקוסמים", כל יום מעט, ונראה שזה ספר טוב.
הנה כמה דברים על ולטר בנימין –
"הנטייה הקבועה שלו להשמדה עצמית"…
"פּרוֹדוּקטיביוּת עצומה ופרצים של גאונות"…
"בנימין לא חיפש את האיזון שבמרכז. בעיניו, האמת שאפשר להתחקות אחריה – גם זו שלו עצמו – מצויה תמיד במחוזות השולַיים המתוחים של הקיום והמחשבה."
ומכתב של אימו –
"שלומו של ולטר גרוע מאוד, גרהרד יקירי, יותר מזה לא אוכל לומר לך, כי הדבר מוחץ את ליבי. הוא נתון כולו להשפעתה של אסיה ומעולל דברים שהקולמוס נרתע מלכתוב ושאינם מאפשרים לי לשוב ולדבר איתו אפילו מילה אחת כל עוד אני חיה. הוא עשוי כל כולו מראש ומאיבר־מין, ואתה יודע, או יכול לתאר לעצמך, שבמקרים כאלה לא עובר זמן רב עד שהראש נכנע."…
– זמן הקוסמים מאת וולפרם איילנברגר.
מחשבות לעצמי 