יומן בוקר, 8.2.22

יומן בוקר, 8.2.22

הבוקר עניין אחד.

נתניהו נאם נגד מדיניות הממשלה בעניין הגרעין האירני. לדבריו, ממשלה זו השלימה עם התחמשות האירנים, ומיישרת קו עם ארה"ב. בעוד בגין תקף את הכור העירקי ללא תיאום עם ארה"ב.
והוא סיכם את דבריו ואמר כי "האיראנים נלחמים כאריות, בנט, לפיד וגנץ נכנעים כארנבות. המציאות עגומה וברורה – הממשלה הנוכחית משלימה עם איראן גרעינית ומסכנת את עתיד ישראל".
בנוגע לדבריו – כמובן זכותו להציג את דבריו, ואולי באמת הצדק איתו, איני יודע. אבל אני רוצה להתעכב על המטאפורה שלו – נכנעים כארנבות.
פתאום הבחנתי בזה שזה בדיוק מה שאומרים על בנט – וסליחה על זה – שהוא דומה לארנבת, עם השיניים הבולטות. האם המטאפורה של נתניהו רמזה לכך? האם היא מקרית?
על סמך ניסיון העבר הגיוני לחשוב שאין זה מקרי, שכן אנו זוכרים למשל את הצחוק על אוזניו של הכתב גיא פלג, ועוד פנינים.
ובכן, מה בנוגע לכך? כאן יש שתי אפשרויות התייחסות. אפשרות אחת היא לומר שזו הערה מרושעת. לא צוחקים על נתוניו הפיזיים של אדם, מה גם שאין לזה שום קשר לנושא הנידון. ואפשרות שנייה היא לומר שזה דווקא לגיטימי, כי גם הנתונים הפיזיים הם חלק מכלל המציאות, והתעלמות מהם היא בגדר 'צביעות'. ועוד, יש לומר, שבשני המקרים שהוזכרו אין מדובר בלעג לנכות או כיוב', אלא על דברים פעוטים – שיניים בולטות, אוזניים גדולות. אף כי, עכשיו אני נזכר, בהחלט נוצר חיכוך בעבר גם עם נכים במליאה, למשל קארין אלהרר.
עולה מכל הדברים האלה, שאם המטאפורה מכוונת – היא לא יפה. אבל כמובן צריך להזכיר, שאין בידינו להוכיח שהיא מכוונת. לפי הפשט נתניהו התכוון שהם נוהגים בחולשה ובפחדנות.