קצת מוויקיפדיה על שפינוזה, והרהור

קראתי את הערך על שפינוזה בוויקיפדיה, לא רע בכלל.
הנה כמה דברים שהתעכבתי עליהם –

קשריו עם הנוצרים אולי השפיעו על חייו ועל מחשבתו יותר משנוטים לחשוב –

"על פי יוסף בן שלמה, הוא הוחרם מהקהילה היהודית לא בשל דעותיו, שכמותן ניתן למצוא לטענתו אצל הוגי דעות יהודיים קודמים לו, אלא בשל אי קיום מצוות בפרהסיה והתחברותו לנוצרים.^[4]"

ובהמשך –
"שפינוזה החל להשתתף בחוגים של חוגים נוצריים רדיקליים, בעיקר מנוניטים, אם כי לא התנצר".

וכן, בניגוד למה שנוטים לחשוב, שפינוזה לא התנגד לדת –

"בניגוד למה שאפשר לנחש מעמדתו, שפינוזה לא רצה לבטל את הדת עבור ההמון. שפינוזה חשב שחיוני עבור ההמון להאמין שיש אלוהים משגיח ומצווה משום שההמון עלול שלא להבין מעצמו את התועלת שבקיום החוקים והדאגה לזולת. לכן שפינוזה חשב שיש מקום לדת עממית אוניברסלית שעיקריה יהיו אהבת הזולת ואהבת אלוהים שתתבסס על המקרא לאחר טיהורו ממעשי ניסים ומאמונות תפלות".

החלוקה הזאת בין המשכילים ובין 'ההמון' משותפת להוגים רבים, גם ביהדות. אולי יש בה מן ההתנשאות, אולי מן המציאותיות.

בנוגע לתקפות שיטתו –
"ביקורת רבה הופנתה כלפי שפינוזה בשל השגיאות הלוגיות הלא מעטות שנמצאו בספרו זה, ולמעשה יש כמעט תמימות דעים בין הפילוסופים ששפינוזה לא הצליח לבסס את המטאפיזיקה שלו ב"סדר גאומטרי" כפי שביקש."

את הפסקה הבאה אחלק לטיעון לוגי פשוט, כך ששני הסעיפים הראשונים, שהם די מוסכמים, מובילים לטיעון השלישי –
1. לכל דבר יש סיבה.
2. גם ברמה החומרית וגם ברמה הנפשית (אידאה).
3. ולכן לא נשאר מקום לרצון חופשי.

וביתר פירוט –
"בחלק הראשון של 'אתיקה' מגדיר שפינוזה את חופש הרצון:

"חופשי נקרא אותו הדבר הקיים מתוך הכרח טבעו בלבד, ונקבע לפעול על ידי עצמו בלבד ואילו הכרחי, … נקרא אותו דבר הנקבע על ידי האחר להתקיים ולפעול בדרך קבועה ומסוימת"."

ובכל זאת, מהי החירות? –
"אף על פי האמור לעיל – בסופו של דבר שפינוזה כן מגדיר מה היא חירות האדם לפי דעתו, ונותן שתי אפשרויות מרכזיות: 1) החירות היא ברכת האושר. 2) שלטון התבונה על הרגש."

הכיקר הוא הסעיף השני כאן – התבונה. גם זה משותף להוגים יהודים רבים. אם זה נכון או לא – זו כבר שאלה נפרדת.

*

ועוד פסקה, על דברי אבן עזרא ב'סוד שנים עשר' שלו, שנראה לי שגוי –

"כל ספרו של משה הועתק על היקפו של מזבח אחד – מכאן שספרו של משה היה קצר יותר מהחומש שלפנינו (המזבח היה מורכב מ-12 אבנים, וזה לדעתו של שפינוזה 'סוד ה-12' של אבן עזרא, או אולי 12 הקללות שמצויות באותו הפרק, או אולי הפרק האחרון שבו מסופר על מות משה)."

ובכו, סוד שנים עשר אכן לא ברור, אך ודאי הוא לא האבנים או הקללות, ולדעתי גם לא הפסוקים האחרונים בתורה, שהם בעצם שמונה. לדעתי, מדובר על 12 מקומות 'מפוקפקים' כאלה, שהוא הולך ומונה (אך לא מסיים), בהם – והכנעני אז בארץ, בהר ה' יראה ועוד. בכל המקומות האלה אכן אבן עזרא כותב 'והמשכיל יבין', או יידום. ובאמת צריך לבדוק האם מניינם 12.