יומן צהריים, 2.3.22

יומן צהריים, 2.3.22
היום הקשבתי עוד קצת להרצאות של דוד בלחסן, מתנועת הדרור העברי, המשך של התנועה הכנענית.
אתמול שאלתי את מיודעי אורן מה דעתו עליו, והוא אמר – ידען וקיצוני. אני חושב שזו הגדרה מדויקת. אני לומד המון מההרצאות שלו, אבל כבר אמרתי שהוא כועס מאוד, וזה לרעתו. למרות שאני יכול להבין אותו, כי הוא יוצא נגד עולם ומלואו. וגם בגישה הפוליטית הוא קיצוני מאוד, ימין נוקשה, מה שלא משקף את דעתי. בכלל, מדובר בעוף מוזר.
אבל עניתי לאורן שאני נוהג במנהג רבי מאיר, ש'תוכו אכל וקליפתו זרק', או במילים אחרות אני בורר מתוך דבריו את מה שנראה לי נכון.
בכל אופן, הסרטונים האלה ממכרים מאוד. הם יותר מעניינים מכל שאר הדברים כרגע.
הנה למשל הרצאתו על השפה העברית, שהקשבתי לה היום –

בעצם כאן בלחסן מפרט את כל השיטה הלשונית שגם אני אוחז בה וכתבתי עליה – שמקור השורש העברי הוא דו עיצורי ולא תלת עיצורי (או אף חד עיצורי), ושהוא נובע מתוך חיקוי צלילי, אונומטופיאה. לדעתי, אין ספק שזה נכון. אבל האקדמיה ללשון עברית מסרבת להודות בכך. (פעם שלחתי להם מאמר על כך והם דחוהו).
ועוד הוא אומר ששלושת עיצורי השורש מתחלפים, וגם זה כמובן נכון, כמו למשל בכבש-כשב, או שמלה-שלמה. וזו הייתה הדרך של העברי הקדום ליצור מילים חדשות. פשוט ונכון.
והוא מוסיף ואומר שגם היום ניתן להמשיך ולחדש מילים בדרך זו.
כל זה מרתק ומאיר עיניים מאוד, ואני ממליץ מאוד לצפות בהרצאותיו, במיוחד על השפה העברית.
אבל הממסד הישראלי, כאמור, לא נוהג כך. זה מעין 'טאבו' שלא נוגעים בו.
הנה למשל, ידידי רועי שלח לי פרטים של שלושה ימי עיון של האקדמיה ללשון עברית, עם מיטב הדוקטורים והפרופסורים, והכול משודר ברשת. נפלא, לכאורה. אלא שנכנסתי לאתר והתחלתי להקשיב להרצאה הראשונה – המרצה אומר שההרצאה תעסוק בצורות השונות של מקצוע המנגן הצ'לו – צ'לן או צ'לניסט. באמת? זה מה שחשוב? שעה עכשיו אבזבז על זוטות לא חשובות כאלה? לא תודה. (אבל תודה רועי על ההפניה, שאני בטוח שבאה ממקום טוב).
אבל זו האקדמיה הישראלית, ולשם הולכים התקציבים, ובדרך זו מלמדים בבתי הספר, וזה מה שנחשב תקני ומהוגן ונכבד. ואילו דוד בלחסן הוא סתם 'הזוי' ש'נלחם בטחנות רוח'. עולם הפוך ראיתי.

ואני? לי אין כוונה להילחם בטחנות רוח, וגם אין לי כוח לזה, אבל לעצמי לפחות אני מעדיף לצפות בהרצאותיו המרתקות של בלחסן, ולא בהרצאות המשמימות של האקדמיה.
ואולי אני טועה?

*

תגובת רועי –
חגי, תודה רבה על ההפניה. ההרצאה מעניינת, אם כי צפיתי רק בחצי ממנה ונאלצתי לעצור. כמה דברים:
האם אין סימוכין נוספים וגוף מחקר לדעתו (ולדעתך) על התפתחות השורשים התלת עיצוריים משורשים דו עיצוריים? זה נשמע לי אינטואיטיבי והגיוני.נקודת ביקורת: בלחסן טוען שהסיווג של שפות שמיות אינו מדעי, אבל לא צריך אותי כדי לחלוק עליו – יש קשר ישיר בין השפות, עקבותיה של השפה הפרוטושמית (כנראה הוא יטען שזהו מושג מומצא, אבל כל מושג הוא בעצם כזה…), אימן של השפות השמיות, ניכרות בכל בנותיה. ניתן להתחקות אחרי השינויים שבהם ההגיים השונים מתבטאים בכל אחת מהן. יש מחקר ענף על הנושא, אני לא מכיר אותו לעומקו, אבל מעל למאה וחמישים שנה נכתבים מאמרים וספרים שדשים בנושא מכל כיוון.
עד כמה שאני יודע, המצאת האלף־בית היא לא המצאה עברית אלא פיניקית, כלומר כנענית. אבל התקופות חופפות.
יש לי כמה דברים להוסיף על האקדמיה ועל הפעילות שלה, בקצרה אני דווקא חושב שהפעילות שלהם חשובה ומבורכת, גם אם לפעמים נוקדנית… אפשר להרחיב בהזדמנות.

תגובתי –
תודה רועי על ההערות המפורטות, אנסה להגיב.
באשר לשורשים הדו-עיצוריים, אכן זה רעיון מוכר, ומחברת מנחם הייתה כתובה כך. עם זאת, ממה שאני מכיר, אין עיסוק רב בזה.
באשר לשפות השמיות – כאן אני נוטה להסכים איתך ולא איתו, למרות שכאן הוא לא פיתח מאוד את טענתו זאת, כך שקשה להבין מה הוא טוען. אולי כתב ספר, צריך לבדוק. בכל מקרה זה דבר שלא התעכבתי עליו.
ובאשר לאקדמיה – גם אני רואה את פעילותם בחיוב, ועוקב אחר דף הפייסבוק שלהם, ומקבל דיוור שבועי. ועדיין יש להם כמה בעיות. הידועה שבהם היא המצאת מילים לא שימושיות לרוב, אך היותר משמעותית שבהן שיש להם איזשהו גבול שהם לא עוברים, ובלחסן זה עבר אותו. גם אני שמתי לב לגבול זה מזמן. כך שפעולתם טובה, אבל עדיין לא באופן מוחלט (כמובן, אולי זה יותר מדי לבקש).
בכל מקרה אני מוצא עניין רב בדבריו של בלחסן, ולדעתי אפשר ללמוד מהם הרבה.

כתיבת תגובה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל