יומן ערב, 1.3.22
קודם כל אנחנו בסדום, אבל נדלג על זה.
מאמר מעניין של נחום –
שלו הגבתי –
תודה נחום, דברים מעניינים, אם הבנתי אותם נכון. לפי הבנתי אתה מדמה את ההגות לקליפת הפרי – ולזה אני מסכים מאוד! הפילוסופיה ברובה אינה אלא ניסיון (נואל?) למציאת תבניות, ליצירת סדר, אבל כל העסק הזה מלאכותי. החיים זורמים ומפתיעים, לפחות כשנותנים להם. אבל כל זה לא אומר שלא צריך סדר, צריך. אלא שהסדר צריך להיות במידה ולא חונק. סך הכול, כדבריך, הוא רק המעטפת החיצונית, בעוד הפרי נמצא בפנים, בחיים, ביצירה.
ודבר נוסף – כל מתכונת הסדר הזאת היא גברית ביסודה, ואם להשתמש במינוח פמיניסטי – הוא משמש לשעבוד וניצול הנשים. זאת כאמור – כאשר הוא מוגזם.
מה דעתך?
ותגובתי השנייה –
תודה. אתייחס רק לתחילת הדברים. כמובן, הייתי ער לכך שכשאני שם את הסדר בצד הגברי אני מפר את חוקי התקינות הפוליטית, ואולי זה באמת לא נכון. בכל אופן, רוב ההיסטוריה זה היה בדיוק כך. כפי שנכתב במגילת אסתר – 'להיות כל איש שורר בביתו'. ולשאלה האם הסדר נחוץ – לזה התייחסתי, כשאמרתי שבוודאי הוא נחוץ, אלא שבמידה. יתר סדר, במדינה, הוא כבר דיקטטורה, למשל.
*
מוצא עניין בסרטונים של דוד בלחסן מתנועת הדרור העברי, אלא שהוא נלחם בכל העולם. היום ראיתי סרטון שבו הוא יוצא נגד ויקיפדיה, שלדבריו גופים דתיים השתלטו עליה, וגם על האנציקלופדיה העברית והמקראית, שלדבריו נכתבו מתוך כניעה לרבנות. גם אני שמתי לב שהרבה פרסומים פה יותר מדי צבועים בצבע המסורת, למשל הסדרה של 'עולם התנ"ך'. ביקורת המקרא כמעט לא מופיעה.
אך מיד הופיעה תגובה הולמת – איזה חוקר בחוג ליהדות העלה תמונה של חתול הקפיטריה… נו, מילא.
אני, אין לי עוד עניין במלחמות האלה, אין לי כוחות לזה, פשוט צופה בסרטונים כי הם מעניינים.
*
כמו כן, חזרתי קצת לשירים, בבלוג השירים. כל דבר במדף שלו.
*
וקטע מעניין על מופנמים –
מחשבות לעצמי 