יומן צהרים חלופי 27.2.22
טוב, כתבתי איזה יומן צהריים קודם, אבל לא שיתפתי אותו, כי הוא לא מעניין. רובו עוסק בקאנט, שעליו קראתי הבוקר, אבל את מי זה מעניין? היום הוא לא מעניין איש, ובצדק. יש צרות אחרות בחיים, וכן בכלל לא ברור אם מה שהוא אומר זה נכון או לא.
גם אני איבדתי עניין ברוב הדברים, הכול חרא.
חוץ מזה, בעקבות מעין המלצה פתחתי טיק-טוק, ודפדפתי בו קצת. קשקוש מוחלט. אז גם הצד ההופכי של כבדות קאנט לא משהו.
חוץ מזה, אנשים מחפשים פלטפורמות. אלון שאל על דרכים לפתיחת פודקאסט מצולם, וגלית רטנה על פייסבוק שמצנזר תכנים, ואמרה שנמאס מזה. נכון.
נכון, כי באמת צריך פלטפורמה חדשה. פייסבוק הזדקן, כבר בקושי קורה בו משהו, וגם לא מגיבים על מה שקורה, למעט אצל מובילי דעה. טוויטר הוא במה למובילי דעה בלבד, למרות שהתעצבה בו גם קהילת 'מתנגדים' חביבה. טיק-טיק, כאמור, הוא קשקוש, וכן גם אינסטגרם. מה עוד יש? טלגרם – יש לי, אבל לא לגמרי ברור מה יש שם.
יש עוד כמה פלטפורמות, כמו מייקי ועוד, ורובן פלטפורמות ימניות, אבל אולי שווה לנסות אותן. וגם טראמפ אמר שיקים רשת חברתית. נחכה.
אבל אולי לא הפלטפורמה היא הבעיה, אלא משהו אחר. היעדר חיבור אמיתי בין אנשים, גם מחוץ לרשת, בראש ובראשונה. ושנית, הפלטפורמה היא רק פלטפורמה, וחשוב יותר הוא מה שמכניסים בתוכה. וחשוב אף יותר מזה הוא יצירת הדיון על הדברים.
אני שנים רבות העליתי דף עם סקירות על ספרים, ציפיתי שיהיה דיון, אבל הדיון היה דל מאוד. וגם לא היה לי כל רווח אחר מכך.
אם כך הסדר הוא כנראה כזה –
1. פלטפורמה ברשת.
2. תוכן שווה.
3. דיון הולם.
4. יצירת קהילה והתחברות מחוץ לרשת.
1. הוא רק הבסיס, ו-4 היא התכלית הגבוהה.
זהו.
מחשבות לעצמי 