קריאה חוזרת ב'מחשבות לעצמי' של מרקוס אורליוס

אז קראתי שוב את 'מחשבות לעצמי' של מרקוס אורליוס בהוצאת נהר, שעל שמו נקרא בלוג זה. בקיצור – ספר מעולה! וכבר אמרתי שלדעתי תורת הסטואים היא תורת המוסר הטובה ביותר שיש לפילוסופיה להציע. וכן, היא פשוטה להבנה וגם ליישום.
עיקרה – לקבל את הקורה לך בשוויון נפש, אך גם כן לאמץ את דרך התבונה, וכן, לפי אורליוס – לנהוג לפי הטבע, ועוד מונח החוזר אצלו – לפי היסוד השולט שבך.
לכך נלווים עקרונות רבים נוספים – לתרום לחברה שאתה נמצא בתוכה, כי הכול – כך לראייתם – הוא אחדות אחת גדולה, וכן לא לפחד מהמוות, שהוא ההכרחי.
ככלל, מקובלים עליי רעיונות אחה, ואף שלפימים יש לי השגות כאלו או אחרות עליהם, ואף כי לא בטוח שהם מספיקים. וגם הם כנראה קרובים מאוד לרוח החהדות, וכתבתי על כך בעבר. רק המירו אלים באל אחד.
בימים האחרונים שיתפתי כל יום בפייסבוק את 'אורליוס היומי', שכן קראתי את הספר באיטיות. אך היום נתתי שוונג אחרון וסיימתי את הספר.
הנה מקבץ אחרון מהפרקים האחרונים שלו –

אורליוס היומי, מתוך פרק שמיני של 'מחשבות לעצמי' –

"זכור אפוא את הדברים הללו, כי התרכובת המהווה את גופך מן ההכרח שתתפרק"

"(30) דבר בנימוס הן בסנאט הן לכל אדם באשר הוא. אל תהא לשונך נמלצת; אמור דברים לאשורם."

"אמת, אין שום איש הרגיל להפריע את ענייני ההִגיון ולהכשילם. הן לא אש, לא ברזל, לא עריץ, לא דברי בלע ולא שום דבר אחר באשר הוא ישפיעו על ההִגיון, כי הריהו "כדור העומד שלם בצורתו העגולה"."

"מדוע תתמרמר? הן הטבע המשותף לכול לא הטיל עליך דבר מה שלא תוכל לשאתו."

"אשר על כן, מחשבה משוחררת מהיפעלויות היא מצודה ומקלט"

"כיצד אפוא יהיה ברשותך מעיין נובע תמיד ולא בור מים עומדים? אם תשגיח בעצמך כל העת ותשאף לחֵרות בלווית אדיבות, פשטות וענווה."

– מחשבות לעצמי מאת מרקוס אורליוס

*

מתוך "מחשבות לעצמי", פרק תשיעי –

על המלחמה –
"אכן מלחמה היא, אם יתיר אדם לעצמו להיסחף אל היפוכם של דברי אמת; הן לפנים קיבל האדם את סגולותיו מן הטבע ועתה, בהזניחו אותן, אין ביכולתו עוד להבחין בין שקר לאמת."

על משבר האקלים –
"כי זִהום האוויר הוא נגע לבעלי חיים, באשר הוא מזיק לנשמת אפם, אך שׁיחוּת המחשבה הוא נגע לבני האדם, באשר הוא מזיק לאנושיותם."

מושג מפתח אצלו – 'היסוד המושל' –
"(26) סבלת אין ספור טרדות, כי לא השלמת עם מעשיו של היסוד המושל בך — מעשים שהִנם כפי מתכונתו וייעודו. אולם לא עוד."

על הקורונה –
"מה נקלים האנשים הקטנים הללו ועיסוקם בענייני המדינה וכן, כפי שיתיימרו לחשוב, בסוגיות הפילוסופיה! חוטמם גדוש נזלת."

לפני ואחרי החיים –
"מה קצר פרק הזמן מן הלידה עד המוות! חשוב על תהום הזמן אשר לפני הלידה, וכמוה התהום האינסופית שלאחר המוות."

– מחשבות לעצמי מאת מרקוס אורליוס

*

מתוך "מחשבות לעצמי", פרק עשירי –

"(5) כל הקורה אותך יועד לך מאז ומעולם, ומארג הסיבות טווה את קיומך לפני עידן ועידנים ואף את הקורה אותך כעת."

"(16) אל־נא תכביר עוד אמרים על מהות האדם הטוב, כי אם הֱיֵה כזה!"

"(38) זכור כי המושך בחוטים הוא אותו יסוד החבוי בפנימיותך; הוא כוח הפעולה, הוא החיים, הוא, אם יש לומר זאת, האדם."

– מחשבות לעצמי מאת מרקוס אורליוס

*

"מחשבות לעצמי", ספר אחד עשר –

קטע שאיני מסכים לו –
"אמת, הוא הדין לאדם, אם ייפּרד מאדם אחד הריהו פורש מן החברה כולה. הן את הענף יכרות גורם אחר, אך האדם הוא הוא המפריד עצמו משכנו, אם ישנאהו ויפנה לו עורף, ואין הוא יודע כי בעת ובעונה אחת הוא מכרית עצמו מכלל חברת האזרחים."

ובהמשך –
"צְמח עמם, אך אל תחלוק עקרונותיהם."

"ובכלל, על אדם להקדים ולהרבות לימודו בטרם יביע דעה נחרצת על מעשה זולתו."

וגם זה בספק –
"(36) אמרתו של אֶפּיקְטֵטוֹס: "איש לא יגזול ממך את חופש הבחירה.""

– מחשבות לעצמי מאת מרקוס אורליוס