יומן ערב, 23.2.22
הזכירו לי שהתחילו בדף היומי את מסכת חגיגה, שבה אגדות יפות, אז התחלתי להקשיב. אבל ההתחלה קצת בעייתית –
חגיגה ב, ב, בתרגום שטיינזלץ –
משנה הכל חייבין בשלושת הרגלים במצוות ראייה — להיראות ולהקריב בבית המקדש, חוץ מחרש, שוטה, וקטן, וטומטום (מי שאין אברי המין שלו ניכרים) ואנדרוגינוס (שיש לו סימני זכר ונקיבה), ונשים, ועבדים שאינם משוחררים, החיגר (שרגליו פגומות), והסומא (העיוור), והחולה, והזקן, ומי שאינו יכול לעלות ברגליו מטעם אחר.
זו המשנה, ומכאן ניתן לראות את רשימת כל מי שאינם נחשבים – חרש שוטה וקטן, אך גם נשים ועבדים.
ומעניין גם העיסוק, הדי אובססיבי יש להודות, של הגמרא בחריגויות מגדריות – הטומטום והאנדרוגינוס, וכן יש אילונית ועוד.
הגמרא, אגב, עוסקת בהתחלה במה דין מי שהוא 'חציו עבד וחציו בן חורין' – דיון מוזר ומיותר.
כך הדיון בסוגי האנשים האלה נמשך גם בהמשך.
אבל למען האמת זה די מסביר הרבה דברים שמתרחשים גם היום. יכולים להתווכח איתך ולענות לך, או לא לענות לך, אבל מתחת לזה יש רובד של יחס מפלה, של אנשים סוג א' ואנשים סוג ב', כפי שכתבתי בפוסט על 'עולם חדש מופלא'.
והיחס הזה יכול להיות מודע או לא מודע, כפי שאומר אב"ח – הגמוניה שלא מודעת להגמוניותה, ויש המתווכחים איתו, שהיא מודעת היטב – וכך חושב גם אני. והיא מתבטאת בצורות שונות –
קודם כל, אפליה חומרית, למשל הפער בין השקעה בישובים יהודיים או בישובים ערביים.
ושנית, יחס שונה. בני המעמד שלך יזכו לכבוד, לפרגון ולקידום, בעוד האחרים, בני המעמד השני, הנחות – יזכו לזלזול והתנשאות, לפעמים במופגן ולפעמים במובלע.
לא כך צריך להיות.
*
זו הכתבה בהארץ על הפסיכולוגיה של 'מתנגדי החיסונים' –
https://www.haaretz.co.il/science/social-science/.premium-MAGAZINE-1.10625060
כבר אמרתי שהיא קשקוש מקושקש, אבל הנה כמה פרטים.
עיקרה –
"הניסוי גילה כי נבדקים שהוגדרו כמתנגדי חיסונים בהכנה לניסוי האמינו יותר לבדיות מאשר תומכי החיסונים והאמינו פחות לעובדות. במיון הרקע התברר כי מתנגדי החיסונים נבדלו בצורה קלה אך מובחנת מתומכי החיסונים גם ברמת אי-אמון גבוהה, הסתמכות גבוהה על אינטואיציה ואמונה בתיאוריות קונספירציה. עוד התגלה כי הם הפגינו פחות צניעות אינטלקטואלית והביעו תמיכה גדולה יותר בשינויים רדיקליים".
ובהמשך מובהר –
"מאיו הדגישה כי "המחקר לא בודק תיאוריות קונספירציה קיימות, או משהו שקשור לקורונה".
טוב, זה די משנה את כל התמונה. כי רוב 'מתנגדי החיסונים' עכשיו הם לא באמת 'מתנגדי חיסונים', אלא הם מתנגדים לחיסון הספציפי הזה, והשם הזה זה סתם משהו שהודבק להם שלא בצדק. כך שכל הכתבה הזו מטעה.
ובכל זאת משהו נכון בסופה –
"מאיו מזהירה כי "אם לא נסכים על העובדות הבסיסיות הידועות ברגע נתון, הסיכויים שלנו לשרוד כחברה ואינדיבידואלים פוחתים. כך אנחנו עלולים לאבד את המציאות המשותפת".".
*
והנה קטע יפה בגמרא, חגיגה ג, ב, בתרגום שטיינזלץ –
ועוד: ר' אמי כי מטי להאי קרא, בכי [כאשר היה מגיע לפסוק זה, היה בוכה], שנאמר: "יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה" (איכה ג, כט), אמר: כולי האי [כל זה] ובכל זאת רק אולי יש תקוה?! ר' אמי כי מטי להאי קרא, בכי [כאשר היה מגיע לפסוק זה, היה בוכה], נאמר: "בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה'" (צפניה ב, ג), אמר: כולי האי [כל זה] ובכל זאת רק אולי?! ר' אסי כי מטי להאי קרא, בכי [כאשר היה מגיע לפסוק זה, היה בוכה], נאמר: "שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ה' אלהי צבאות" (עמוס ב, טו), אמר: כולי האי [כל זה] ובכל זאת רק אולי?!
רב יוסף כי מטי להאי קרא, בכי [כאשר היה מגיע לפסוק זה, היה בוכה], נאמר: "ויש נספה בלא משפט" (משלי יג, כג), אמר: מי איכא דאזיל בלא זמניה [האם יש מי שהולך בלא זמנו]? ונמצא שמת ללא סיבה! לעצם הענין משיבים: אין [כן], כך קורה לעיתים…
(וכאן מסופר מעשה).
ועוד אורליוס קטן –
מחשבות לעצמי 