יומן, 23.2.22
אני חושב שמה שגרם לנפילתי אתמול היה כדור ציפרלקס שלקחתי. זה נורא הכדור הזה, וידוע שהוא לוקח למטה לפני שהוא מעלה. לא יודע למה עשיתי זאת.
אבל המצב באמת גרוע, ואני כבר לא יודע אם זה קשור לחיסון או לא. אחרי החיסון באמת הרגשתי רע מאוד לזמן ממושך, ובאמת לא חזרתי לעצמי מאז. אבל אין לי סביבה שנותנת לי רפלקציה טובה, כך שאיני יודע. גם זה כבר לא משנה כל-כך, כי השאלה עכשיו היא איך לצאת מזה, איך לטפל בזה.
קצת עצות ממרקוס אורליוס אצרף בסוף.
*
ביבי הפך לבוגי-מן של של אנשים, והוא עדיין כזה. שאלתי מה טוב עשה בנט, ענו לי ישירות – הוא לא ביבי, כלומר פשוט 'רק לא ביבי'. מאיפה נובעת השנאה הזו (כן, זו שנאה, יוקדת)? אני מעולם לא שנאתי אותו כל-כך.
והעניין הוא, כפי שציין חה"כ אבידר אתמול, שבנט הוא דווקא כן ביבי, הוא מנסה לחקות אותו, ואפשר לראות זאת בהרבה מקרים, שגם אני שמתי לב אליהם. אז במה הוא עדיף?
*
נפתח עיתון חדש – בראשית, עיתון מתנגדי מדיניות הממשלה. ניתן לראות פרטים ולהירשם בדף הפייסבוק של אושרת קוטלר. אני כבר נרשמתי (100 ש"ח לארבעה גיליונות), ואני ממליץ לכולם. אך כמובן, זה לא אומר שצריך להפסיק לקרוא את העיתון הפרטי שלי כאן…
מלבד זה חשבתי על כך שזה שם יפה – 'המתנגדים'. אפשר לעשות ספר קומיקס כזה, או סדרה לנוער (סטייל 'המורדים')…
*
חשבתי על שאלה – האם עיתון 'הארץ' מוציא את דיבת הארץ? כמובן, אנשי ימין יענו מיד – כן. אבל אני תומך באופן כללי בגישת העיתון, וגם מנוי בו.
אבל קראתי הבוקר שני דברים שכתבה רחל אליאור. האחד הוא מכתב של גרשם שלום לפרנץ רוזנצוויג, שבו הוא מעלה את הסכנה שבהחייאת השפה העברית, שטמונים בה רבדים שעשויים להתפרץ, כלומר בעיקר משיחיות ופנאטיות, מה שאכן קרה. אבל אני שמח על החייאת העברית (שמעולם לא באמת מתה). וכי באיזו שפה רצית שנדבר? גרמנית?
ואכן, קבוצת השמאל המרכזית בארץ בזמן ההוא היו קבוצת הגרמנים, הייקים, בהם שלום ובובר ועוד (ברח לי שמה של הקבוצה. עדכנו אותי – ברית שלום), ומהם עלה וצמח גם עיתון הארץ, שממשיך עד היום את אותו הקו.
מאמר שני שקראתי אצל אליאור הוא טור של אילנה המרמן, המתרגמת המוכשרת, שמשווה את הכיבוש הישראלי למעשי גרמניה הנאצית. כתבתי בתגובה שגם אני מתנגד לכיבוש, אך השוואה זו היא קצת מוגזמת בעיניי. ושוב, למרות שגם אני מתנגד מאוד למה שמתרחש היום.
ודבר אחרון בהקשר זה – כמו מפלגות העבודה ומרצ, גם עיתון הארץ נתפס בקלונו בכל הנוגע לסיקור ההתמודדות עם הקורונה, והוא מוביל קו נוקשה נגד 'הלא מחוסנים'. עמוס שוקן כבר כתב בטוויטר – בנוגע למחאה, פה או בקנדה – 'זה לא מעניין אותי'. ואתמול למשל העלו כתבה פסיכולוגיסטית על כך שמתנגדי החיסונים נוטים להאמין למידע כוזב. גם כן 'מדע'.
אז כל זה גורם לי לפקפק בעיתון זה, מה גם שגם בשטחים האחרים הוא כבר לא כל-כך מעניין. אולי, אם כן, אבטל את המנוי. מנוי חלופי כבר יש לי, כאמור – לבראשית.
*
המאמר של המרמן –
https://www.facebook.com/1421059579/posts/10221875378859894/
המאמר של שלום –
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10221877702237977&id=1421059579
*
ואורליוס היומי –
מחשבות לעצמי 