יומן צהריים 22.2.22
ראיתי כמה סרטונים של ההיסטוריון האתאיסט דוד בלחסן, חלק מ'תנועת הדרור העברי'. הוא אומר דברי טעם, אך נראה שהוא מלא משטמה כלפי היהדות. נראה שגם זהותו המזרחית היא פקטור כאן. בכל מקרה, שווה לצפות קצת.
בסרטון אחד למשל הוא יוצא נגד פורים. לדעתו מגילת אסתר מבזה את היהדות, כי מרדכי בעצם מסרסר באסתר, והיא גם לא הייתה מקובלת על חוגים נרחבים ביהדות, רק הפרושים קיבלו אותה.
ובסרטון אחר הוא אומר לגבי חנוכה, שנס פך השמן הוא סיפור אגדי ושולי, בעוד העיקר הוא הניצחון ההיסטורי.
טוב, נו, הוא צודק, אבל חגים אלה כבר התקבעו בעם, ולא ניקח מהילדים את הסופגניות ואוזני המן, את החנוכייה והתחפושות.
*
שלוש העבירות הגדולות
שלוש העבירות הגדולות ביותר, שעליהן חל דין 'יהרג ובל יעבור', לפי חז"ל, הן – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, או – ע"ז, ג"ע וש"ד.
כבר כתבתי שזה עיקר עשרת הדיברות –
שתי הדיברות הראשונים – נגד עבודה זרה.
לא תנאף, לא תחמוד – כנגד גילוי עריות.
לא תרצח – כנגד שפיכות דמים.
ועשרת הדיברות האלה מופיעים בניסוחים אחרים גם מחוץ למקומם, למשל בויקרא יט.
וכן כבר אמרתי שנראה שבנצרות יש את היפוכם – עבודה זרה, לפי הגדרה יהודית אחת, שפיכות דמים גדולה לאורך ההיסטוריה, ולגבי גילוי עריות איני יודע.
*
כתבתי בפייסבוק –
מקשיב שוב לספר האחרון של יוכי ברנדס, היא אומרת שהיא לא רמב"מיסטית, למעשה היא אנטי-רמב"מיסטית.
…לא רמב"מיסטית אבל מיסטית.
ואוסיף –
היא למשל מזכירה את הדמויות האלוהיות השונות בתנ"ך – מלאכים, שדים, בני אלוהים, ואת התיאור המואנש של אלוהים.
היא אומרת שהאמרה 'דיברה התורה כלשון בני אדם' שנואה עליה.
היא רוצה אלוהים קרוב, לא פילוסופי ומורחק.
וכן, זו גישה רגשית, ולא צריך להתפלא שהיא באה מפי אישה. (אין כאן מיזוגניות, א. כי כך הרבה פעמים המצב באמת, וב. שאין שום רע בגישה הרגשית).
ולמעשה, גם את זה אמר שפינוזה, בדברו על אמונת הסיפורים. לדעתו התנ"ך הוא טקסט עממי, המכוון להמון העם, וכך הוא המצב באמת, לדעתי.
*
אגב, תאריך יפה היום –
*
ואורליוס היומי –
מחשבות לעצמי 