יומן בוקר, 20.2.22
בוקר טוב (לא כל-כך).
שמעתי שרוסיה עשתה ניסוי גרעיני. יופי, מתגשמת האמירה של איינשטיין –
"אני לא יודע במה ילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל ברביעית ילחמו במקלות ואבנים".
אני לא יודע אם שמו לב לפרט באמירה הזו – שתהיה גם מלחמת עולם רביעית. למה? כי זה טבע האדם. ראו את ההתכתבות של איינשטיין עם פרויד בנושא זה. (יצא גם בספר בעברית, עם הרחבות).
ועוד פרט פה – הטכנולוגיה תמיד צועדת קדימה. למשל – ראו חוק מור, על הגברת המהירות של מחשבים. אבל זה לבד לא מספיק, כי היא יכולה לשמש לטוב ולרע. יש לפנות לטבע האדם. כיצד? בחינוך.
עוד על פרוגרסיבים ושמרנים. איפה אני עומד? איפשהו באמצע.
אני מסתייג ממה שנקרא 'הטרלול הפרוגרסיבי', כלומר משיכת החבל שלהם ברגישות המוגזמת לזכויות המיעוטים, וגם מסתייג בכלל מפוליטיקת הזהויות, שכן גדלתי על התפיסה שאדם הוא יותר מורכב מזהות אחת שלו, כגון 'הומוסקסואל', 'שחור' וכיוב'. גם הניסיון שלהם להפוך זהות למורכבת יותר, כגון 'לסבית ושחורה' – יש לזה שם, שכחתי אותו, קשה לעקוב אחרי כל המונחים החדשים שלהם – גם הוא בעצם לעג לזהות המורכבת, שהיא הרבה יותר מורכבת גם משתי זהויות, או שלוש.
אבל מצד שני, אני מסתייג גם מהשמרנות, כי מחשבת הקידמה לקחה אותנו קדימה, ובערכים הישנים היה גם הרבה קלקול, למשל נוקשות, הסתרה ועוד.
לכן אני דוגל כאן בדרך האמצע. אני תומך בערכים שמרניים רבים, כמו חשיבות המסורת, הקהילה, וכיוב', אך גם בערכים פרוגרסיביים רבים, כגון מתן זכויות ללהט"בים, קידום מעמד האישה, ועוד. שהרי במקור וביסוד אני איש שמאל.
ולכן קצת קשה לי להבין את השיח המתנהל היום, ואני גם מוחא נגדו. למשל, הדיון האחרון היה סביב סעיף ההורים בטפסי מד"א, האם יכתב שם 'אבא ואימא', או 'הורה 1 והורה 2'. השמרנים בעד הראשון, והפרוגרסיבית בעד השני. ואני שואל – האם זה מה שחשוב? יש אנשים הרעבים ללחם ואתם עוסקים לי נוסח של איזה טופס מטופש? לכן כאן אינני מזדהה עם אף אחד מהצדדים.
חדלנו להיות דמוקרטיה 1 –
חדלנו להיות דמוקרטיה 2 –
מחשבות לעצמי 