יומן שבת, 19.2.22
נזכרתי במרטין לותר, הוגה הרפורמציה הנוצרית, שבהתחלה דיבר במתק שפתיים על היהודים, כי חשב שיש סיכוי שיתנצרו, אך בשלב מסוים הבין שזה לא עומד לקרות, היהודים עקשנים וחזקים באמונתם, והם אפילו לועגים לו, כפי שהם לעגו למוחמד, ואז קצפו עלה בו, כמו קצפו של המן, והוא שינה את גישתו מהיסוד וכתב את הספר 'על היהודים ושקריהם', ספר אנטישמי חריף, שמי יודע לכמה פרעות ומתים הוא הוביל.
מעניין למה נזכרתי בזה עכשיו.
קראתי קצת בכרך הראשון של הרב זקס על פרשות השבוע, על פרשת כי תישא. את השני קראתי ואהבתי מאוד. אבל עכשיו פחות. הוא שוב מדבר על כמה היהודים חכמים ותרמו להם, ומזכיר כל מיני ערכים נשגבים, שאף פעם לא מתקיימים. הספיק לי מזה.
תמונה שצילמתי היום בכניסה לבית מארחים לארוחת צהריים.

נאמרו בארוחה דברים מעניינים, למשל על הדור החדש שמעוניין רק בהתעשרות מהירה, וכמו כן איזה סגן אלוף שאמר שאם תפרוץ מלחמה ישראל תפסיד. והרי שני הדברים האלה קשורים זה לזה, לא? אבל אנחנו הרי סומכים על ה', או לחלופין – על הטכנולוגיה שלנו.
וגם אתמול בארוחה שמעתי מושג חדש שלא הכרתי – מב"ר – מסלול בגרות רגיל, שזה המסלול של נוער בסיכון, כלומר בדיוק לא המסלול הרגיל. זה הצחיק אותי, השפה המכובסת/המכובדת הזו. האם זה בגדר 'מדבר שקר תרחק', או בגדר 'כלה נאה וחסודה' (שקר לבן)?
תמונה נוספת (עד מתי תסכימו שיצחקו עליכם?) –

כמו כן נזכרתי, בעבר חשבתי על בדיחה לטובת מתנגדי המתנגדים (כן, אני חושב על כולם) – שאולי גם צחצוח שיניים הוא המצאה של חברות הפארמה להגדלת רווחים? חחח.
אבל אז חשבתי על זה שבאמת זה נכון – הגיוני לצחצח שיניים בערב, לנקות את הפה ממאכלי היום, אבל בשביל מה צריך בבוקר? תאמרו – להסרת ריח פה. אבל בשביל זה מספיק להשתמש במרענן. ומאז באמת אני לא מקפיד על צחצוח בבוקר.
וקטע שיר יפה, של אלן גינצבורג –

וכך גם אומר מרקוס אורליוס –
