נושא היום, כך נראה, הוא חילופי הדברים בין ח"כ אמסלם ובין השופטת חיות, שני אנשים עם משכורת שמנה במיוחד, מה לי ולהם? ומה להם ולי?
וגם כך, אין לי הרבה מה לומר בעניין. צד אחד מצדד בצד אחד, והשני בשני (למשל, פרסיקו ולינור), הכול כשורה.
כן, יש פה שד עדתי. כן, יש תת-ייצוג של מזרחים בבית המשפט. בסדר.
בהקשר הזה, של השנאה (האשמת חיות את אמסלם), או הרוע (האשמת אמסלם את חיות), כבר הבאתי בעבר את הדברים הנוקבים של ישעיה בחזונו –
.
ישעיה ט –
טו וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי הָעָם הַזֶּה מַתְעִים וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים. טז עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח אֲדֹנָי וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה. יז כִּי בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן. יח בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת נֶעְתַּם אָרֶץ וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אִישׁ אֶל אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ.
ובטוויטר קראתי, בהקשר אחר, משפט קולע – שום דבר כבר לא יעזור להם.
אבל אולי הפסוק האחרון רומז גם למה שכן יכול לעזור, הווה אומר – החמלה.
מחשבות לעצמי 