יומן ערב. 17.2.22.
מהגיגיי היום.
1.
לא חיוּת מעניינת אותי, אלא אנשים שמתנהגים כמו חיוֹת.
וכבר נאמר – 'ארץ אוכלת יושביה'.
2.
הריני להזכירכם כי –
בסוף כל משפט בעברית יושב ערבי עם נרגילה.
3.
פתרון, כך נראה, לא יבוא מהרשתות השקריות, אלא במפגש פנים-אל-פנים, בחיבור אמת.
גם דיבור, פוליטי או פילוסופי, שמתעלם מהאדם שמנגד, הוא דיבור שקר.
'כי באדם אאמינה', טשרניחוסקי.
4.
פותח טלוויזיה בערך ב-6, לראות מה קורה בעולם המקביל. אברמוביץ' מדבר על אמסלם. כמובן. פרסומות. מעביר ערוץ. פרסומות. מחכה, מגיעה כתבה על תחפושות לפורים, הכתב חוזר שוב ושוב על כך שיש תחפושות של נועה קירל. יש באדום, יש בשחור, ועוד. ואם לא הבנתם עד כה – 'נועה קירל'. עודד בן עמי שואל אותו – ואיזה עוד תחפושות יש? טוב, יש ספיידרמן ועוד, אבל ילדים מאוד אוהבים את… נחשו? נועה קירל.
וזה מצחיק, אבל עצוב. כי זו המערכת הישראלית, זה המטריקס. הכול בתוך שיטה כלכלית-פוליטית אחת. גם ההתבטאויות של אמסלם וגם התחפושות של נועה קירל, בצד מחירי הדיור. הכול עיסה אחת דביקה ומלוכלכת.
ומי שניסה ללכת בצד ההמון, כמוני, ולבור לו דרך (אך, בחירת מילים מעניינת) – אכל אותה. כל המבואות נחסמו, אין עוד מקום חופשי.
נפלה אפוא ביד הערלים האלה.
(היהודים אמנם נימולים הם, אבל ערלי לב וערלי אוזן ביותר. לא אני אומר זאת, כך אמר הנביא).
5. שמעתי קצת את הפלייליסט המשובח שלי, בעתיד אולי אשתף אותו.
6. שיעור שפינוזה.
אלוהים הוא העצם האחד והוא סיבת עצמו, ואינסופי. לו גם אינסוף תארים. האדם קולט רק שניים – מחשבה והתפשטות, חומר, מרחב.
אבל מישהו מעיר יפה שהיום הרשתות החברתיות יוצרות ממד שלישי, נקרא לו – הוירטואלי. מעניין.
ועוד – חופשי נקרא מה שפועל מתוך הכרח טבעו בלבד.
ואבישי מוסיף שזה קרוב לאוטונומיה וציות לחובה אצל קאנט. לא בטוח.
אז למה לכתוב אתיקה?
תשובה אחת – הכרח השכל הוא טבעו האמיתי של האדם. גם זה לא בטוח.
ועוד –
דבר סופי בטבעו מוגבל על ידי דבר אחר.
גוף לא מוגבל על ידי מחשבה ומחשבה לא מוגבלת על ידי גוף.
שיהיה.
ועל האופן והנצח.
כל זה מכביד עליי מאוד, לא יודע למה.
7. דברים יפים אומר יונאס מקאס, בשירו מילים נפרדות, שבעצם אומר כל מה שאני חושב. אצרף צילומים.
8. ושיר שלי –
אִם אַתָּה רוֹאֶה אֶת פַּרְעֹה –
פְּרָעֵהוּ
אַל תַּעֲבֹר בּוֹ
שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר.
(עפ"י משלי ד, טו).
מחשבות לעצמי 