קמתי היום מוקדם בבוקר ושמעתי את ציוץ הציפורים. מוזר היה בעיניי שהציפורים עדיין מצייצות בארץ אפלה ונוראה זו. כיום ציוצים יש בעיקר בטוויטר, והם לא מאוד ערבים.
בכל אופן, מיד נזכרתי במדרש זה, מתוך ספר האגדה –
תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף לב, עמוד ב
תַּנְחוּמָא-בובר אמור, ט
מדרש רבה לחומש ויקרא, פרשה כז, פרק א
הָלַךְ אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדּוֹן מִשָּׁם אֵצֶל מֶלֶךְ קַצְיָא.
הֶרְאָהוּ הַרְבֵּה כֶּסֶף וְזָהָב.
אָמַר: לֹא לִרְאוֹת כַּסְפְּכֶם וּזְהַבְכֶם בָּאתִי, אֶלָּא לִרְאוֹת דִּינֵיכֶם.
עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּאוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לְדִין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
אָמַר אֶחָד: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חֻרְבָּה לָקַחְתִּי מֵאָדָם זֶה וּגְרַפְתִּיהָ וְנִמְצָא מַטְמוֹן בְּתוֹכָהּ.
וְאָמַרְתִּי לוֹ: טֹל מַטְמוֹן שֶׁלְּךָ; חֻרְבָּה לָקַחְתִּי, מַטְמוֹן לֹא לָקַחְתִּי.
וְאֶחָד אָמַר: מָה אַתָּה מִתְיָרֵא מֵעֹנֶשׁ גֶּזֶל – אַף אֲנִי כָּךְ;
הַחֻרְבָּה וְכָל מָה שֶׁבְּתוֹכָהּ מָכַרְתִּי לְךָ – מִתְּהוֹם אֶרֶץ עַד רוּם רָקִיעַ.
קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאֶחָד מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ בֵּן זָכָר?
אָמַר לוֹ: הֵן.
קָרָא לַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ בַּת?
אָמַר לוֹ: הֵן.
אָמַר לָהֶם: יֵלְכוּ וְיִנָּשְׂאוּ זֶה לָזֶה וִיהֵא הַמַּטְמוֹן לִשְׁנֵיהֶם.
הִתְחִיל אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס תָּמֵהַּ. אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה תָּמֵהַּ, וְכִי לֹא יָפֶה דַּנְתִּי?
אָמַר לוֹ: הֵן.
אָמַר לוֹ: אִלּוּ בָּא לְפָנֶיךָ דִּין זֶה בִּמְדִינַתְכֶם, מָה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בּוֹ?
אָמַר לוֹ: הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְהַמַּטְמוֹן יֵרֵד לְבֵית הַמֶּלֶךְ.
אָמַר לוֹ: וְחַמָּה מְאִירָה לָכֶם?
אָמַר לוֹ: הֵן.
– וּגְשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם?
– הֵן.
אָמַר לוֹ. שֶׁמָּא יֵשׁ בִּמְדִינַתְכֶם בְּהֵמָה דַּקָּה?
אָמַר לוֹ: הֵן
אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ!
בִּזְכוּת בְּהֵמָה דַּקָּה הַחַמָּה מְאִירָה לָכֶם וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם.
מחשבות לעצמי 