הזכירו לי היום ביקורת שכתבתי על הספר 'מה שאלוהים לא יכול', שמדבר על האם אלוהים יכול להתגבר על נמנעות לוגית.
בקצרה, הרציונליסטים של ימי הביניים סברו שאין הוא יכול להתגבר על נמנעות לוגית – כגון לברוא אבן שהוא לא יכול להרים, ואילו המיסטיקנים בדורות הבאים סברו שכן.
מתוך הביקורת מעניינים אותי כרגע הדברים הבאים שכתבתי –
"נקודה אחת נוספת מעניינת שאני רואה לנכון לציין היא הקביעה של תומס אקווינס, ב"מכלול נגד הגויים", כי אלוהים אינו יכול להיות גוף. רובין כותב יפה:
"בשלב זה, קשה לנו כבר להחניק חיוך. תומס אקווינס, גדול הפילוסופים והתיאולוגים הנוצרים, לא מצא מה להציב בראש רשימת הדברים שאלוהים אינו יכול לעשות, אלא ש… "אלוהים אינו יכול להיות גוף". האמנם? ואולי מרוב פילוסופיה, שכח תומס שהוא נוצרי?" (עמ' 219).
אכן, שלילת אפשרויות מהאל יכולה להתרחב עוד ועוד ולהיות מסוכנת למאמין, אך מי ששולל שלילה זו צריך לקבל את זה שגם התגשמות האל היא בגדר אפשרות".
פה כמה נקודות –
א. קביעתו זו של אקווינס באמת לא ברורה.
ב. גם מבחינה פילוסופית, עלינו להודות שאם אלוהים 'כל יכול', גם אין לו מניעה להתגשם בגוף.
ג. שפינוזה הלך רחוק יותר ומנע מאלוהים גם את הנמנעות הפיזיות, כלומר דברים החורגים מהטבע.
לסיכום, יש פה מנעד יפה של אמונות, ויבחר לו איש איש את אמונתו.