ישראל היא שבט, שבט אחד. אמנם הוא מורכב בכמה שבטים, אבל כולם מאוחדים בישראליות. יש מחנות, אבל אלה מחנות מוכרים – אשכנזים, מזרחים, ימנים, שמאלנים, יהודים, ערבים-ישראלים (ואפילו הפלסטינים מוכרים כפלסטינים, אף שהם מחוץ לשבט), דרוזים, צ'רקסים, נוצרים, עשירים ועניים וכו'.
וכולם מאוחדים סביב מדורת השבט – הטלוויזיה, חדשות השעה 20:00, בעיקר בערוץ 12. יונית לוי היא, אם כן, מלכת השבט.
והשבט שובת בשבט, כולו. זה מנהג השבט, זה דברו.
אוי למי שיוצא מתוך גבולות השבט. אוי למי שמחליט לעצב לעצמו תפיסות מורכבות, לא מזוהות באופן מיידי, לא צבועות בצבע המחנה. הוא יהיה החשוד המיידי והמקופח התמידי. אוי לו!
כך הוא השבט הישראלי, לא סובל מורכבויות, לא סובל אנשים בלי תג זיהוי מיידי. זהויות הוא רואה, אנשים – לא. כך היה מזה זמן רב, והיום – ביתר שאת.
זאת היא הנקראת פוליטיקת הזהויות, הארורה. תמיד שנאתי אותה, אך היום כבר אין מקום שהיא לא חולשת עליו.
אז אני רוצה לומר לכם – רצחתם את נפש האדם! רצחתם את האנושיות! אתם יכולים לקחת את פוליטיקת הזהויות שלכם ו… לא משנה.