בביקורתי על הספר של גליה עוז הזכרתי שתי תסמונות קרובות – הכבשה השחורה והשעיר לעזאזל. הנה הפניות למאמרים עליהן.
הכבשה השחורה –
"תסמונת הכבשה השחורה במשפחה: למה זה קורה? – בטיפולנט" https://www.betipulnet.co.il/articles/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%91%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%94/
אמל"ק –
תסמונת הכבשה השחורה מתייחסת למצב בו אחד מבני המשפחה מסומן כ"בעייתי", "מורד" או "שונה" ביחס לבני המשפחה האחרים.
…
תסמונת הכבשה השחורה מלווה בדרך כלל בתחושת דחייה ושברון לב של "הכבשה השחורה" עצמה ובתסכול, כאב, כעס ותחושת החמצה של שאר חברי המשפחה: נתק או מתיחות מתמשכת בין חברי המשפחה מלווים כמעט תמיד בערעור תחושת התמיכה והביטחון של כל אחד מבני המשפחה, ובאובדן של קשר שיכל להיות משמעותי ובעל ערך רב.
השעיר לעזאזל –
מופיע בערך הויקיפדיה של המטופל המזוהה.
"מטופל מזוהה – ויקיפדיה" https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%9C_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%94%D7%94
אמל"ק –
מטופל מזוהה (באנגלית: Identified patient או IP) הוא מושג מתחום הפסיכותרפיה, המתאר אדם המזוהה עם הקושי הרגשי של משפחתו. האדם נבחר באופן בלתי מודע לתפקיד של נושא החולי המשפחתי, ובדרך זו הוא מייצג את הסכסוך הפנימי במשפחה. הדבר מאפשר לעיתים להסב את תשומת הלב המשפחתית אליו במקום אל הבעיה המשפחתית, ובכך מקל על הכחשתה.
תופעה זו קיימת גם בדינמיקה של קבוצות אחרות שאינן משפחות.
בשיח הפסיכו-חברתי, מושג ה"שעיר לעזאזל" מבטא מקרה פרטי של המטופל המזוהה. מקור המושג הוא במצוות שילוח שעיר לעזאזל, מצווה שנהגו היהודים לקיים ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש. במצווה זו, היו משלחים תיש למדבר, לאחר שהכהן הגדול היה מעביר אליו את חטאי הקהילה על מנת לכפר על חטאיה. באופן דומה, המשפחה מטילה אשם על אחד מחבריה ומאמינה כי טיפול בו יביא להקלה על מצוקותיה.
כאן הבאתי חומר גולמי, ואולי בהמשך אתייחס אליו.