שמים וארץ

בהמשך למה שכבר כתבתי על שפינוזה ושיטתו הגאומטרית – במקביל לשיעור באתיקה נפתחה קבוצה לדיון חופשי, ושן מישהו כתב שכלל לא ניתן לדון באלוהים בצורה לוגית. אני הסכמתי, ובפייסבוק ניסחתי זאת כך –

מסקנת ביניים – לוגיקה וחשיבה רציונלית מועילות מאוד בדברים הארציים. למשל, אם אנחנו רוצים לבנות בניין, אנחנו צריכים לדעת הנדסה. אבל בעניינים שאינם ארציים הן לא מועילות. כך, למשל, בשאלת אלוהים, האם הוא קיים, או מה טיבו. אבל כך גם בשאלות מטאפיזיות אחרות.
זוהי, פחות או יותר, המסקנה של קאנט, אם אינני טועה.

עד כאן הציטוט, וזו באמת דעתי. לכן אני חושב שלימוד תורת האלוהים של שפינוזה היא מיותרת. מהבחינה הזו הוא ספיח של מחשבת ימי הביניים. הכול השתנה עם קאנט.

ורוצים פסוק מתאים? בבקשה –
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהוָה וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם.
תהילים קטו, טז.

ויש פסוק שקצת דומה לו, אבל הוא קצת יותר מורכב –
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.
תהילים פה, יב.

כל זה לא אומר שאין מקום לדון באלוהים, רק שההגדרות הרציונליות לא מאוד מתאימות לו.

*

והנה, ידידי נחום ענה תשובה יפה –
אני כשלעצמי אין לי מושג מה קאנט אמר על הלוגיקה. אבל חשיבה רציונלית נראית לי מועילה בכל מקרה ולכל עניין. ואם מישהו יגיע למסקנה שאלוהים זה או אחר (כי יש כל-כך הרבה סוגים שלו) הוא דבר שאי אפשר להבין לגביו את הכל, מה זאת אם לא מסקנה לוגית בפני עצמה.
הבעיות מתחילות כשאנחנו לא סגורים לגמרי עם עצמנו לגבי מהי חשיבה רציונלית, מה אנחנו רוצים שהיא תועיל לנו לגביו, מה מועיל לנו וכדומה. והן מתסיימות כשהחיים שלנו מתעצבים סביב התשובות הנכונות. ומהו הנכון, אם לא משהו שבחשיבה?

עד כאן דבריו, שאני מסכים להם. ולשמחתנו, גם כאן יש פסוק ססגוני שיעטר את הדברים –
כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר.
משלי כה, ב.

כלומר – אתה, תנסה לחקור ולהבין, אבל הדברים יישארו נסתרים.