עוד בעניין שפינוזה

עוד בעניין שפינוזה, כי אני חושב שהדברים עדיין לא לגמרי ברורים.
ראשית, יש להבחין בין שני הספרים שלו – מאמר תיאולוגי מדיני, שפעם הכנסתי אותו לרשימת חמשת הספרים הכי משמעותיים עבורי, יחד עם התנ"ך, הברית החדשה, מורה נבוכים ועוד משהו. וכך אני עדיין חושב. בספר זה הוא מדבר בשפה ברורה, בלי פירוטכניקה פילוסופית כבדה. והוא אומר גם דברי טעם.
לעומת זאת האתיקה, שאיני אוהב כל-כך, ובה יש ז'רגון פילוסופי כבד, ולבסוף – היא גם מוטעית בעיניי, אלוהים הוא לא הטבע, אלא מה שמחוץ לטבע, אף שהוא מתגלה גם בטבע.
אך מעבר לזאת, אני מתנגד להכנסת אלוהים לקטגוריות שכליות, רציונליות. הרי אלוהים הוא לא מוגדר, אז איך מנסים להגדיר אותו, כלומר לגדר אותו? אלוהים, בעיניי, הוא משהו אחר לגמרי.
וכן גם דעת כתובים מסוימים. במשלי נאמר – אל בינתך אל תישען, ובישעיה נאמר – כי לא מחשבותיי מחשבותיכם, וכן עוד. כך גם נאמר – אמרתי אחכמה והיא נפלאה ממני'. אז להכניס הכול לקטגוריות גיאומטריות? לא בשבילי!
ולמעשה, צריך להוסיף, זה גם הבסיס לתפיסה המיסטית הדתית, גם אם לא נרחיק עד האמירה המיוחסת לטרטוליאנוס – אני מאמין משום שזה אבסורד.

ושנית, שלחתי עכשיו שני שירים על שפינוזה לעתון 77 ואני מקווה שהם יתפרסמו בגיליון הבא, עוד חודשיים. אבל אני קצת מפקפק בהם, וגם לא בטוח לגבי קבלת הפנים שהם יזכו לה. צריך לעשות איזה שינוי, כמו… אוי… כמו בלעם שהלך למקום אחר כדי לברך את ישראל משם.
עד כאן בינתיים בעניין זה.