יש פסוק אחד במשלי –
אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך [יָדְךָ] לַעֲשׂוֹת.
משלי ג, כז.
והוא די מתווה את דרך הפעולה שלי, ואני גם חושב שטוב יהיה אם כולם ינהגו כך.
מה הכוונה שלו (להבנתי)? למשל, שאם יש איזה מאמר או סרטון שאני חושב שיעניין מישהו – אשלח לו אותו. לא אימנע ממנו את הטוב הזה, בלי כל שיקולים אחרים.
ומעניין האדם הזה נקרא 'בעליו' של הטוב הזה. כך הוא באמת, הדבר שייך לו, ואני רק צינור המעביר לו את הדברים.
כמו כן, יש לי כלל-אצבע לחיים (שלא כל-כך מומלץ לי לחשוף אותו) – שאם מבקשים ממני משהו, ברירת המחדל היא לומר כן. כמובן, יש לי השיקולים שלי ולא לכל דבר אסכים, אבל אם אין שום מניעה, אז כן, תמיד כן. אל תימנע הטוב מבעליו.
מחשבות לעצמי 