המלחמה על הדם

המלחמה על הדם
טוב, העסק מסתבך. בבלוג התנ"ך כתבתי פוסט סיכום וסגרתי אותו למעשה (אני עדיין משלים שם את סדרת שפינוזה), אבל נראה שאין מנוס מהפסוקים, אז אעביר אותם לכאן.
מה הסיבוך? תרומת דם. מה מסובך בתרומת דם? ובכן, זה הסתבך. תחילה החרימו אותה רבים מ'מתנגדי הכפייה', ואני כתבתי פוסט שתומך בהם (בבלוג המאמרים, אחר-כך מחקתי אותו). ובאמת, איך אפשר להאשים אנשים שמחרימים את המדינה שמרעה להם? אי אפשר. גם כפעולת מחאה פשוטה זה לגיטימי.
ולאחר מכן כתבתי פוסט כאן שאומר שהדיון הוסט לנושא סעיף אב ואם, ואז נשמעו קולות החרמה מהמחנה הלהט"בי. אני כתבתי שזה קול מינורי, ומהקול המרכזי מתעלמים, וזה באמת כך, אך הנה מסתבך הסיפור יותר.
זו הידיעה מאתר סרוגים –

"בישיבת מצפה רמון הודיעו למד"א, כי עד להודעה חדשה אין בכוונתם לתרום דם דרך הארגון, וזאת בשל השינוי בטפסי ההתרמה ל"הורה 1" ו-"הורה 2"".

כלומר, יש קולות בציבור הדתי גם כן להחרים את ההתרמה.
בעיניי הסיבה כאן מגוחכת. מה, רק בגלל שם של סעיף? במי זה פוגע? אבל כמובן קשה לומר זאת, כי הם יאמרו שמבחינתם זה חשוב, ולא נוכל להתווכח על זה.
אז מי צודק? ומה נכון לעשות?
אז קודם כל אומר, שאני רואה בכך סימליות גדולה בכך שמדובר בדם. לדם יש הרבה משמעויות, הוא יסוד החיים ('הדם הוא הנפש'), והוא גם מסמל מעמד ('דם כחול') וגזע ('דם יהודי'). ומה שיש לנו כאן בעצם זו 'מלחמה על הדם'.
אך גם מעבר להסתכלות המתוחכמת/מתחכמת הזו, יש פסוק אחד שנראה מכריע בשאלה הזו – 'לא תעמוד על דם רעך'.

אביא את ההגדרה של ויקימילון –
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ –
"לא תעמוד על דם רעך" אוסר על האדם להתעלם מזולתו הנמצא בסכנת חיים, ובכך גם מחייב אותו לעשות ככול שביכולתו בכדי  להצילו.

וזו אף ההגדרה בחוק הישראלי –
חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח–1998, נכנס לתוקף ב-28 בספטמבר 1998. עיקר החוק הוא סעיף 1 בו, הקובע: (א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.

נראה שאין מנוס אלא לקבל את עקרונות היסוד. וגם אני, אם כך, מקבל אותם ובעד תרומת דם והצלת נפשות ללא תנאים.
ובכל זאת, באופן אישי לא אלך לתרום משתי סיבות – א. המרחב הציבורי ההמוני מאיים עליי. ב. גופי חלש מאוד.

*

נספח.
אגב, יש עוד משמעות לדם – כסף. כך בלשון חז"ל, כפי שמובא בויקימילון –
דָמִים
1. צורת הריבוי של דם.
2. לשון חז"ל כסף. מחיר. שׁוֹוִי כספי, ערך כלכלי.

גיזרון –
מהתנ"ך.
פרשנות יצירתית בימי חז"ל לפסוק: ”אִם-בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים“ (שמות כב, פסוק א) יצרה את משמעות (2).