הזכות לחשוב

ועוד עניין היום – מחאת רבנים נגד הרב מלמד, שמנהל שיח עם הרפורמים. אתמול התפלא על כך הרב נבון, והגבתי לו את הדברים שבצילום (אחר-כך מחקתי). ואז שמתי לב שתמונת הפרופיל הזמנית שלי (זהו שבוע הכפילים, החלפתי לתמונת שפינוזה) מתאימה בדיוק לדברים, ולמעשה זה בדיוק מה שקראתי כמה רגעים קודם לכן (ראו בבלוג התנ"ך).

כך הוא אומר בסוף פרק ארבעה-עשר בספרו מאמר תיאולוגי מדיני –
"הוי אומר, שהאמונה מניחה לו לכל אדם ואדם חופש גמור לעסוק בפילוסופיה, [180] שיהא רשאי לחשוב כל מה שירצה על כל דבר שבעולם, בלי שיהא בכך משום חטא, והאמונה אינה מנדה ככופרים ומינים אלא את אלה שמלמדים דעות הקוראות לקשי-עורף, איבות מחלוקות וכעס, ולעומתם נחשבים לה כמאמינים אלה הקוראים לצדקה וחסד במיטב השגתם וכשרונותיהם".

כלומר, הוא בעד חירות הביטוי, וספרו זה הוא אחת נקודות הציון המרכזיות בהתפתחותה ובעיצובה.

ובתחילת הפרק הזה הוא אומר עוד דברים חשובים בהקשר זה –

"אבל אני מאשים אותם על שום שאינם רוצים להודות בזכותם של כל האחרים לאותו החופש עצמו, אלא רודפים כמו את אויבי אלהים את כל החולקים עליהם, אפילו אם הם אנשים ישרים שבישרים ודבקים בשלימות-אמת, ולעומת זאת הם אוהבים כמו את בחירי אלהים את המסכימים עמהם, אפילו אם רוחם אינה מרוסנת לחלוטין; ואין כלל להעלות על הדעת דבר שיש בו יותר זדון, ויותר הרס למדינה".

אלא ששפינוזה, כמובן, אינו רבם של אלה.